השכנת שלום בירושלים
מכתב הגאון מהרי"ל דיסקין
בריסק תרל"ד
'חילול שם שמים כזה עוד לא נשמע… ותחת אשר מדינא קורע על ירושלים תובב"א בראותה, זקוקין אנחנו בעוונותינו הרבים לקרוע בשמועה…' – כך זועק הגאון רבי יהושע ליב דיסקין מקירות לבו, על השמועות שהגיעו לבריסק, אודות דברי הריבות שפרצו בעיר הקדש ירושלים.
6 שורות רחבות בעצם כתב יד קדשו של השרף מבריסק וחתימתו.
במכתבו גם קובל המהרי"ל דיסקין שהענין פוגע באסיפת התרומות, עבור תושבי ירושלים בחו"ל ועל ידי כך נפגעים 'התלמידי חכמים והצדיקים היושבים בחצרות בית ד'.
מכתב המהרי"ל דיסקין נכתב בשולי מכתבו של ידיד נעוריו הגאון רבי ברוך מרדכי ליבשיץ אב"ד נובהרדוק ובעל ברית יעקב (מהמסכימים על ספר 'חפץ חיים').
גאון הגאונים, רבן של ישראל, השרף הקדוש והטהור רבי משה יהושע יהודה לייב דיסקין (תקע"ט-תרנ"ח) היה אחד מהגאונים יוצאי הדופן שעמדו לעם ישראל בגאונותו, צדקותו וקדושתו. גדולי ישראל יצאו מגדרם לשבחו עד שאמר הגר"ח סולובייצ'יק שבמקום שמסתיימים כל התארים הנוהגים, שם מתחיל שבחו (עדות תלמיד הגר"ח בספר 'עמוד אש' עמ' קצ"ה). הוא כיהן כרבן של הערים החשובות קובנה, לומז'ה, מינסק, שקלוב ובריסק. בשנת תרל"ז, כשלש שנים לאחר כתיבת מכתב זה, עלה לשכון כבוד בירושלים והטביע את חותמו על הנהגת העיר ומנהגיה.
הגאון רבי ברוך מרדכי ליבשיץ בעל ברית יעקב (תקס"ט-תרמ"ה) מפארי גדולי ליטא, כהן פאר כרב בקהילות ליטא החשובות: וילקוביסק, נובהרדוק ושעדליץ. היכרות רבת שנים הייתה לו עם המהרי"ל דיסקין, שכן הוא למד עמו בצוותא חדא, אצל אבי המהרי"ל, הגאון רבי בנימין דיסקין אב"ד הורודנא [יחד עם הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנא]. חתנו הוא הגאון רבי אליהו קלצקין אב"ד לובלין-ירושלים.
כשנה לפני כתיבת מכתב זה, בא לביתו בנובהרדוק, רבינו החפץ חיים, כדי לבקש את הסכמתו לספרו הנודע 'חפץ חיים'.
ריב החצר בחורבת רבי יהודה החסיד:
בשנת תרכ"ג פרץ פולמוס מר וקשה שנמשך שנים רבות והדיו הגיעו גם לחוץ לארץ. מצד אחד עמדו ראשי עדת הפרושים, הגאונים רבי שמואל סלנט, בעל אמרי בינה ובעל זית רענן, ומהצד השני ר' שאול בנימין הכהן קרליץ מרדישקוביץ וחבריו.
הפרשה שנודעה בשם 'ריב החצר' נסובה אודות רכישת חצר לישיבת עץ חיים בחצר חורבת רבי יהודה החסיד, רבני עדת הפרושים לא הייתה דעתם נוחה מפעילותו של רש"ב רדישקוביץ ובעיקר אודות רכישת החצר ולהלוואות הגדולות אותם לקח לרכישת החצר וראו בהם סכנה עצומה לקיומה של עדת הפרושים בירושלים.
המחלוקת פילגה את הקהילה האשכנזית בעיר וכל צד הדפיס קונטרסים ופאשקוילים כנגד הצד השני וכן עיתוני התקופה (החבצלת, הלבנון והמגיד) 'עזרו' בליבוי אש המחלוקת וכל הגולה הפכה למדורת אש.
בריסק-נובהרדוק תרל"ד, [1873] נייר כחול דק. 21*27 ס"מ, סימני קיפול ומעט כתמים.
המכתב נשלח אל רבי אריה נאמן, הוא רבי אריה מרקוס, נאמן וגזבר כולל הפרושים בירושלים למעלה מיובל שנים.
בשולי המכתב פורש המהרי"ל דיסקין בשלום ידידו רבי איסר יהודה [מאלין מבריסק] ומבקש שיפעל למען השלום.