פריט : 2

מסמך מבעל 'נודע ביהודה'  ובית דינו
פראג תקט"ז

Images

מסמך מבעל 'נודע ביהודה'  ובית דינו

פראג תקט"ז

כתב סמיכה ל'חבר' בחתימת הגאון בעל 'נודע ביהודה' וחכמי בית דינו – מראשית ימי כהונת בעל נודע ביהודה בפראג.

בעל נודע ביהודה החל לכהן ברבנות פראג בראשית שנת תקט"ו, תעודה זו היא מכ"ח כסלו שנת תקט"ז.

התעודה ניתנה לתלמיד מישיבת פראג ר' דוד ב"ר אייזיק בינדלש 



רבינו הנודע ביהודה

הגאון רבי יחזקאל לנדא אב"ד פראג (תע"ד-תקנ"ג) נודע ביהודה ובישראל גדול שמו "גדול הדור, פאר הזמן, מהולל בתשבחות, עטרת תפארת ישראל" (לשון הגר"י פיק ברלין) "לבן של ישראל, קברניטא דספינתא ומנהיגן, אביהן של חכמים" (דרשת חתם סופר). בשנת תקט"ו עלה על כס הרבנות בעיר המעטירה פראג וייסד בה ישיבה חשובה, ממנה יצאו גדולי עולם, כהונה זה נשא ברמה קרוב לארבעים שנה.

חתומים עמו גדולי חכמי ודייני פראג, מדמויות ההוד של פראג בראשית ימי כהונת הנודע ביהודה בפראג, חלקם תלמידי רבי יהונתן אייבשיץ ומהבאים על החתום על כתב ההכתרה של הנודע ביהודה לרבנות בפראג.

רבי יהודה ליב קאסוויץ מפראג (נפטר: תקמ"ג) תלמיד הגאון רבי יהונתן אייבשיץ, ראב"ד וראש המורים בפראג, ידיד קרוב לבעל נודע ביהודה ונזכר פעמים רבות בשו"ת נודע ביהודה וצל"ח. כתביו נאספו בספר גנזי יהודה (ניו יורק תשנ"ז).

רבי יצחק וואלף אויסטרליץ (נפטר: תקכ"ב) תלמיד הגאון רבי יהונתן אייבשיץ ומראשוני החותמים על כתב הרבנות. ראש ישיבה ורב בית הכנסת 'חצר הגדול' בפראג (משפחות ק"ק פראג עמ' 6). את הספדו עליו הזכיר בעל נודע ביהודה באבן העזר מהדורא קמא תחילת סימן י'.

רבי מאיר פישלס בומסלא (נפטר: תק"ל) מגדולי תלמידי רבי יהונתן אייבשיץ ומגדולי מרביצי התורה בפראג, העמיד תלמידים לאלפים במשך ארבעים שנות כהונתו בפראג. הספדו של בעל הנודע ביהודה עליו ובו דברים נשגבים ונוראים שהודיעו לו בחלום את אשר יאמר בהספדו, נדפס בספר מדרש יהונתן (בילגוריי תרצ"ג) ובשו"ת וחידושי רבינו מאיר פישלס .
לחץ כאן

רבי אשר אנשל עוזרש (תמ"ה- תקכ"ה) תלמיד הגאון רבי אברהם ברודא, מדייני בית דינו של הנודע ביהודה. חתום יחד עם רבני פראג רבי יהודה ליב ורבי יצחק וואלף הנ"ל על כתב תמיכה ברבי יהונתן אייבשיץ (לוחות עדות ח, ב) וכן בהסכמות עם בעל נודע ביהודה. הספד הנודע ביהודה עליו בהם הרבה בשבחיו וכתב עליו שהיה 'מגן הדור' נדפס בדרשות הצל"ח (דרוש נ"ד).

רבי שלמה זלמן קרוב (נפטר: תקל"ד) הרביץ תורה בפראג יותר מארבעים שנה, וחתום על כתב ההכתרה לנודע ביהודה לרבנות פראג. נודע בהשתלדותו לפני הקיסרית מריה תרזיה לבטל את גזירת גירוש היהודים בפראג (משפחות ק"ק פראג עמ' 237 קורות העתים לר"א טריבטש תלמיד הנודע ביהודה אות כא). חתימתו אינה מצויה כלל.

פראג, כ"ח כסלו תקט"ז [1755]. [1] דף בגודל: 16*20.5 מסמך רשמי של בית הדין, המוכר על ידי השלטונות, בצדו הימני חותמת עם דמות אריה. מצב טוב, שמור בכריכת עור חדשה נאה.
________

תעודת חבר
'חבר' הוא תואר שהיה מקובל בעבר לתלמיד חכם (ראה פיהמ"ש להרמב"ם דמאי פ"ב מ"ג). לפני כשש מאות שנה החלו לנהוג באשכנז להסמיך תלמידי חכמים צעירים בשם 'חבר' ובתקופות יותר מאוחרות תואר 'חבר' ניתן למי שסיים את לימודיו בישיבה, לכבוד חתונתו.

בתואר זה השתמשו בכל הזכרה רשמית, כמו בעליה לתורה, בכתיבת הכתובה ועל גבי המצבה.


פריט : 2

מסמך מבעל 'נודע ביהודה'  ובית דינו
פראג תקט"ז

מחיר פתיחה: $40,000
|
Est. Price: $60,000 - $80,000

מסמך מבעל 'נודע ביהודה'  ובית דינו

פראג תקט"ז

כתב סמיכה ל'חבר' בחתימת הגאון בעל 'נודע ביהודה' וחכמי בית דינו – מראשית ימי כהונת בעל נודע ביהודה בפראג.

בעל נודע ביהודה החל לכהן ברבנות פראג בראשית שנת תקט"ו, תעודה זו היא מכ"ח כסלו שנת תקט"ז.

התעודה ניתנה לתלמיד מישיבת פראג ר' דוד ב"ר אייזיק בינדלש 



רבינו הנודע ביהודה

הגאון רבי יחזקאל לנדא אב"ד פראג (תע"ד-תקנ"ג) נודע ביהודה ובישראל גדול שמו "גדול הדור, פאר הזמן, מהולל בתשבחות, עטרת תפארת ישראל" (לשון הגר"י פיק ברלין) "לבן של ישראל, קברניטא דספינתא ומנהיגן, אביהן של חכמים" (דרשת חתם סופר). בשנת תקט"ו עלה על כס הרבנות בעיר המעטירה פראג וייסד בה ישיבה חשובה, ממנה יצאו גדולי עולם, כהונה זה נשא ברמה קרוב לארבעים שנה.

חתומים עמו גדולי חכמי ודייני פראג, מדמויות ההוד של פראג בראשית ימי כהונת הנודע ביהודה בפראג, חלקם תלמידי רבי יהונתן אייבשיץ ומהבאים על החתום על כתב ההכתרה של הנודע ביהודה לרבנות בפראג.

רבי יהודה ליב קאסוויץ מפראג (נפטר: תקמ"ג) תלמיד הגאון רבי יהונתן אייבשיץ, ראב"ד וראש המורים בפראג, ידיד קרוב לבעל נודע ביהודה ונזכר פעמים רבות בשו"ת נודע ביהודה וצל"ח. כתביו נאספו בספר גנזי יהודה (ניו יורק תשנ"ז).

רבי יצחק וואלף אויסטרליץ (נפטר: תקכ"ב) תלמיד הגאון רבי יהונתן אייבשיץ ומראשוני החותמים על כתב הרבנות. ראש ישיבה ורב בית הכנסת 'חצר הגדול' בפראג (משפחות ק"ק פראג עמ' 6). את הספדו עליו הזכיר בעל נודע ביהודה באבן העזר מהדורא קמא תחילת סימן י'.

רבי מאיר פישלס בומסלא (נפטר: תק"ל) מגדולי תלמידי רבי יהונתן אייבשיץ ומגדולי מרביצי התורה בפראג, העמיד תלמידים לאלפים במשך ארבעים שנות כהונתו בפראג. הספדו של בעל הנודע ביהודה עליו ובו דברים נשגבים ונוראים שהודיעו לו בחלום את אשר יאמר בהספדו, נדפס בספר מדרש יהונתן (בילגוריי תרצ"ג) ובשו"ת וחידושי רבינו מאיר פישלס .
לחץ כאן

רבי אשר אנשל עוזרש (תמ"ה- תקכ"ה) תלמיד הגאון רבי אברהם ברודא, מדייני בית דינו של הנודע ביהודה. חתום יחד עם רבני פראג רבי יהודה ליב ורבי יצחק וואלף הנ"ל על כתב תמיכה ברבי יהונתן אייבשיץ (לוחות עדות ח, ב) וכן בהסכמות עם בעל נודע ביהודה. הספד הנודע ביהודה עליו בהם הרבה בשבחיו וכתב עליו שהיה 'מגן הדור' נדפס בדרשות הצל"ח (דרוש נ"ד).

רבי שלמה זלמן קרוב (נפטר: תקל"ד) הרביץ תורה בפראג יותר מארבעים שנה, וחתום על כתב ההכתרה לנודע ביהודה לרבנות פראג. נודע בהשתלדותו לפני הקיסרית מריה תרזיה לבטל את גזירת גירוש היהודים בפראג (משפחות ק"ק פראג עמ' 237 קורות העתים לר"א טריבטש תלמיד הנודע ביהודה אות כא). חתימתו אינה מצויה כלל.

פראג, כ"ח כסלו תקט"ז [1755]. [1] דף בגודל: 16*20.5 מסמך רשמי של בית הדין, המוכר על ידי השלטונות, בצדו הימני חותמת עם דמות אריה. מצב טוב, שמור בכריכת עור חדשה נאה.
________

תעודת חבר
'חבר' הוא תואר שהיה מקובל בעבר לתלמיד חכם (ראה פיהמ"ש להרמב"ם דמאי פ"ב מ"ג). לפני כשש מאות שנה החלו לנהוג באשכנז להסמיך תלמידי חכמים צעירים בשם 'חבר' ובתקופות יותר מאוחרות תואר 'חבר' ניתן למי שסיים את לימודיו בישיבה, לכבוד חתונתו.

בתואר זה השתמשו בכל הזכרה רשמית, כמו בעליה לתורה, בכתיבת הכתובה ועל גבי המצבה.


מסמך מבעל 'נודע ביהודה'  ובית דינו

פראג תקט"ז

כתב סמיכה ל'חבר' בחתימת הגאון בעל 'נודע ביהודה' וחכמי בית דינו – מראשית ימי כהונת בעל נודע ביהודה בפראג.

בעל נודע ביהודה החל לכהן ברבנות פראג בראשית שנת תקט"ו, תעודה זו היא מכ"ח כסלו שנת תקט"ז.

התעודה ניתנה לתלמיד מישיבת פראג ר' דוד ב"ר אייזיק בינדלש 



רבינו הנודע ביהודה

הגאון רבי יחזקאל לנדא אב"ד פראג (תע"ד-תקנ"ג) נודע ביהודה ובישראל גדול שמו "גדול הדור, פאר הזמן, מהולל בתשבחות, עטרת תפארת ישראל" (לשון הגר"י פיק ברלין) "לבן של ישראל, קברניטא דספינתא ומנהיגן, אביהן של חכמים" (דרשת חתם סופר). בשנת תקט"ו עלה על כס הרבנות בעיר המעטירה פראג וייסד בה ישיבה חשובה, ממנה יצאו גדולי עולם, כהונה זה נשא ברמה קרוב לארבעים שנה.

חתומים עמו גדולי חכמי ודייני פראג, מדמויות ההוד של פראג בראשית ימי כהונת הנודע ביהודה בפראג, חלקם תלמידי רבי יהונתן אייבשיץ ומהבאים על החתום על כתב ההכתרה של הנודע ביהודה לרבנות בפראג.

רבי יהודה ליב קאסוויץ מפראג (נפטר: תקמ"ג) תלמיד הגאון רבי יהונתן אייבשיץ, ראב"ד וראש המורים בפראג, ידיד קרוב לבעל נודע ביהודה ונזכר פעמים רבות בשו"ת נודע ביהודה וצל"ח. כתביו נאספו בספר גנזי יהודה (ניו יורק תשנ"ז).

רבי יצחק וואלף אויסטרליץ (נפטר: תקכ"ב) תלמיד הגאון רבי יהונתן אייבשיץ ומראשוני החותמים על כתב הרבנות. ראש ישיבה ורב בית הכנסת 'חצר הגדול' בפראג (משפחות ק"ק פראג עמ' 6). את הספדו עליו הזכיר בעל נודע ביהודה באבן העזר מהדורא קמא תחילת סימן י'.

רבי מאיר פישלס בומסלא (נפטר: תק"ל) מגדולי תלמידי רבי יהונתן אייבשיץ ומגדולי מרביצי התורה בפראג, העמיד תלמידים לאלפים במשך ארבעים שנות כהונתו בפראג. הספדו של בעל הנודע ביהודה עליו ובו דברים נשגבים ונוראים שהודיעו לו בחלום את אשר יאמר בהספדו, נדפס בספר מדרש יהונתן (בילגוריי תרצ"ג) ובשו"ת וחידושי רבינו מאיר פישלס .
לחץ כאן

רבי אשר אנשל עוזרש (תמ"ה- תקכ"ה) תלמיד הגאון רבי אברהם ברודא, מדייני בית דינו של הנודע ביהודה. חתום יחד עם רבני פראג רבי יהודה ליב ורבי יצחק וואלף הנ"ל על כתב תמיכה ברבי יהונתן אייבשיץ (לוחות עדות ח, ב) וכן בהסכמות עם בעל נודע ביהודה. הספד הנודע ביהודה עליו בהם הרבה בשבחיו וכתב עליו שהיה 'מגן הדור' נדפס בדרשות הצל"ח (דרוש נ"ד).

רבי שלמה זלמן קרוב (נפטר: תקל"ד) הרביץ תורה בפראג יותר מארבעים שנה, וחתום על כתב ההכתרה לנודע ביהודה לרבנות פראג. נודע בהשתלדותו לפני הקיסרית מריה תרזיה לבטל את גזירת גירוש היהודים בפראג (משפחות ק"ק פראג עמ' 237 קורות העתים לר"א טריבטש תלמיד הנודע ביהודה אות כא). חתימתו אינה מצויה כלל.

פראג, כ"ח כסלו תקט"ז [1755]. [1] דף בגודל: 16*20.5 מסמך רשמי של בית הדין, המוכר על ידי השלטונות, בצדו הימני חותמת עם דמות אריה. מצב טוב, שמור בכריכת עור חדשה נאה.
________

תעודת חבר
'חבר' הוא תואר שהיה מקובל בעבר לתלמיד חכם (ראה פיהמ"ש להרמב"ם דמאי פ"ב מ"ג). לפני כשש מאות שנה החלו לנהוג באשכנז להסמיך תלמידי חכמים צעירים בשם 'חבר' ובתקופות יותר מאוחרות תואר 'חבר' ניתן למי שסיים את לימודיו בישיבה, לכבוד חתונתו.

בתואר זה השתמשו בכל הזכרה רשמית, כמו בעליה לתורה, בכתיבת הכתובה ועל גבי המצבה.