פסק דין מבעל 'פרי מגדים' עם חתימת יד קדשו
פפד"א תקנ"ב
קדוש ונדיר. חתימת יד קדשו של אבי ההוראה אשר כל בית ישראל נשען עליו – רבינו הגאון רבי יוסף תאומים בעל 'פרי מגדים'
פסק דין בענין ירושה ומינוי אפוטרופסים ליתומים, שנעשה בבית דינו של הגאון בעל 'פרי מגדים' חתום בחתימת יד קדשו.
בשולי הפסק חתימת יד קדשו:
נאום הצעיר יוסף תאומים חונה פק"ק פפד"א יע"א [=פה קהל קדוש פרנקפורט דאודר יכוננה עליון אמן]
תאריך פסק הדין הוא מיום ט"ו אדר תקנ"ב –
פחות מחדשיים לפני פטירתו.
הגאון המופלא רבי יוסף תאומים בעל 'פרי מגדים'
(תפ"ז-תקנ"ב)
'אבי ההוראה אשר כל בית ישראל ינהרו אחריו' (לשון המהרש"ם)
"דבריו בכל מקום קילורין לעינים ודבריו מתלהבים בקדושה נפלאה וחריצותו בפלפול וסברא ובקיאות, ומי בדור הזה יוכל לספר שבחו" (שו"ת דברי חיים ח"ב יור"ד סי' כד)
ספרי 'פרי מגדים' על שולחן ערוך ארח חיים ויורה דעה התקבלו מיד עם הדפסתם כספרי יסוד בהלכה הקבועה לדורות בכל בית ישראל, והיו רבנים שלא נתנו כתב סמיכה למי שלא היה בקי בפרי מגדים יורה דעה. אין לך דף במשנה ברורה שלא הביא מדברי הפרי מגדים בארח חיים להלכה למעשה וכפי שכתב החפץ חיים בהקדמתו למשנה ברורה
"ונתפשט הוראותיו בישראל".
בעל 'פרי מגדים' נולד בשנת תפ"ז בעיירה שטריץ הסמוכה כמה פרסאות ללבוב, לאביו רבי מאיר תאומים מגיד מישרים בק"ק לברטוב ולבוב ובעל ספר רב פנינים. ישב על התורה והעבודה בלבוב וברלין. בשנת תקמ"א התקבל לרבנות פרנקפורט דאודר, שם כיהן עד לפטירתו ביום ד' י' אייר תקנ"ב.
דבריו כתובים בקיצור נמרץ
'ולא רבים יחכמו וילאו למצוא הפתח להשיג עומק דעתו' (לשון המהרש"ם). במרוצת הדורות נכתבו חיבורים רבים לבאר דבריו ורמיזותיו.
מלבד ספר פרי מגדים כתב רבינו עוד ספרים רבים, ביניהם: ראש יוסף על מסכת חולין וסדר מועד, פורת יוסף, גינת ורדים, שושנת העמקים ועוד.
תוכן: פסק דין ארוך ומפורט ביותר בענין ירושה, אודות מה לעשות בעזבון, איך לחלק את הרכוש ומזונות האשה והילדים ומינוי אפוטרופסים ליתומים.
חתומים עמו דייני בית הדין:
רבי צבי הירש מירלש מלונדן אב"ד שווערין ווערשנא בעל ספר 'מספר צבאם' (ברלין תקמ"ט) בן רבי אהרן מירלש, בנו של רבי משולם זלמן מירלש, חותנו של החכם צבי. נפטר בשנת תקע"ד. בנו הוא רבי אהרן מירלש אב"ד חענטשין, בעל ספר בית אהרן (ברלין תק"צ).
רבי יוסף אב"ד מעזריטש ואגפיה (חתום יחד עם הנ"ל כדייני פפד"א בפי' המיוחס לרשב"ם על תהלים, ברלין תקנ"ד).
וכן חתימת האלמנה, האפוטרופסים, והקצין ר' ישעיה סג"ל הורוויץ (כנראה מצאצאי השל"ה, חתום כאחד מקציני הקהל על תקנות קהילת פפד"א משנת תקל"ד, ראה שנות דור ודור ח"א עמ' שצ"ג ואילך).
פרנקפורט דאודר תקנ"ב [1792] [1] דף בגודל: 21.5*35 ס"מ, מצב טוב.
מקור: עזבונו של הרב רפאל רייכמן ז״ל
כשבא הפרי מגדים אצל הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב תלמיד הבעש"ט 'כיבד אותו מאוד ואמר לו שהכריזו ברקיע שיזכה לקבוע הלכה כמותו, על שלומד תורה בטהרה לשם אל עולם' (הרה"ק מהרי"א מקומרנא בהקדמת עצי עדן על משניות זרעים)
"דבריו בכל מקום קילורין לעינים ודבריו מתלהבים בקדושה נפלאה וחריצותו בפלפול וסברא ובקיאות, ומי בדור הזה יוכל לספר שבחו" (שו"ת דברי חיים ח"ב יור"ד סי' כד).
הגאון בעל 'אבני נזר' אמר בשם חותנו הרה"ק מקוצק שרב שנעלם ממנו דברי הפרי מגדים 'הוי כטועה בדבר משנה' (הגרצ"י מיכלסון, הקדמת שו"ת תירוש ויצהר עמ' 4)
"אמר לי דודי הגה"צ אבדק"ק מאד זצ"ל בעל שו"ת בית נפתלי ששמע מאביו מו"ז רבינו הגה"ק בעל שו"ת קול אריה זי"ע שאף שנמצא באחרונים כמה דברים מה שהשיגו על הפרי מגדים, עם כל זה המורה תמיד ובכל מקום כהפרי מגדים הולך בטח ואין בהוראתו שום מכשול וכו' וכבר הסכימו על הוראתו ופסקיו מן השמים שנתקבל לפוסק כאחר הפוסקים כמו ששמעתי בשם מרן בעל שו"ת דברי חיים זי"ע שאמר שהפרי מגדים דחק את עצמו ונכנס בין הפוסקים (הסכמת הגה"ק משאמלוי לשו"ת פרי מגדים, קליינוורדיין תרצ"ה)