To attend this auction live or leave absentee bids
פריט : 13
אגרת חכמי ירושלים בחתימת יד קדשו הטהורה של המקובל האלוקי רבינו הרש"ש ירושלים תקל"ד
אגרת חכמי ירושלים בחתימת יד קדשו הטהורה של המקובל האלוקי רבינו הרש"ש ירושלים תקל"ד
אגרת בחתימת הרש"ש עם חכמי ירושלים (ראה להלן) בקריאה לעזרה בעקבות המצב הקשה ששרר בירושלים.
באגרת זו ממנים חכמי ירושלים ובראשם הרש"ש את אחיינו של הבעל שם טוב רבי יקר בן הר"ר אברהם גרשון קיטובר ועוד שני שלוחים להציל את הישוב שהיה במצב קשה מנשוא עקב מלחמת רוסיה ותורכיה.
חתימותיו של הרש"ש על אגרות שליחות הן נדירות ביותר, אך מחמת חשיבותה העצום של שליחות זו והיותה הקרש הצלה האחרון של הישוב שעמד לפני קריסה ופיקוח נפש ממש – לכן בא על החתום וצירף את חתימתו.
המקובל האלוקי רבי שלום מזרחי שרעבי – הנודע בשם הרש"ש (נפטר תקל"ז), האיר עיני כל ישראל תורת האר"י עד שכתבו המקובלים שהיה ניצוץ האר"י וחזר לבאר ולברר את דבריו. הרש"ש היה גדול מבארי תורת האר"י, וברוב חכמתו ובקיאותו העמיד כוונות האר"י ז"ל על בוריין כסדרן וכהלכתן (לשון תלמידו החיד"א). עלה מתימן לירושלים, ובתחילה הסתיר את גדולתו בקבלה. לאחר שהתפרסם, ציווה רבו רבי גדליה חיון שיעמוד למלא מקומו בראש מדרש המקובלים 'בית אל' בירושלים. על גדולי תלמידיו נמנים החיד"א, מהרי"ט אלגאזי, רבי אברהם גרשון מקיטוב גיס הבעש"ט, רבי חיים די לה רוזה ועוד.
עם רבינו חתומים:
רבי רפאל צמח ן' שמעון (נפטר: תק"מ) מחכמי מקובלי בית אל וראש ישיבת חסד לאברהם ובנין שלמה, חתום על פסקים, תקנות ואגרות (תולדות חכמי ירושלים ח"ג עמ' 123)
רבי נסים שמואל אליהו בכר מיוחס – מחכמי ירושלים, בן הראשון לציון רבי מיוחס בכר שמואל בעל פרי האדמה (ראה מגדנות נתן לרבי נתן בורגיל ב"מ דף מט, א.) חתום על כמה אגרות שליחות, יצא כשד"ר ירושלים ונפטר באזמיר בשנת תקמ"ב (ראה שם עמ' 131 הע' 3 ירושלים בין החומות עמ' 224 ושלוחי א"י עמ' 542 הע' 27)
רבי מרדכי יוסף מיוחס – בן הראשון לציון רבי מיוחס בכר שמואל בעל פרי האדמה וחתנו של מהרי"ט אלגאזי, בעל שער המים, ברכות מים ועוד. שימש כראשון לציון לאחר פטירת חמיו עד פטירתו בשנת תקס"ו (תוח"י ח"ג עמ' 183).
רבי שמואל מאימראן – חתום עם מהרי"ט אלגאזי על ספר דרך ישרה ובאגרות שליחות שונות (תוח"י ח"ג עמ' 137)
רבי מנצור מרזוק – מגדולי חכמי ירושלים, מחבר הספרים החשובים: צור תעודה, קרבן אליצור ובן פדהצור, נפטר בשנת תקמ"ט (שם עמ' 101)
רבי חיים נסים הכהן (נפטר: תקמ"ב) מחכמי ירושלים, חתום על תקנת העזבונות משנת תקל"ז, בספר התקנות (שם עמ' 134)
שלשה שלוחים בבת אחת:
השנים תק"ל-תקל"ג היו שנים קשות מאוד לירושלים. המלחמה בין הרוסים והתורכים נמשכה בכל תקפה, נוספו על כך המרידות בפנים הארץ בעקבות הפלישה של צבאות עלי ביי מושל מצרים שמרד בתורכים והתאחד עם בן בריתו דאהר אל עמר השיך המורד ששלט בגליל כדי להלחם בעותמן פחת דמשק. ירושלים היתה כמעט סגורה ובהתרופפות השלטון המרכזי, קמו הנושים הערבים לתבוע בתוקף את חובותיהם הישנים. בשל המצב הקשה מנשוא שהגיע עד לידי פיקוח נפש, החליטו חכמי ירושלים, לעשות מעשה חריג ולשלוח שלשה שלוחים בבת אחת, לבקש את עזרת יהודי אירופה (ראה: יערי, שלוחי ארץ ישראל עמ' 540)
שלושת השלוחים הם:
1) רבי יקר גרשון – בנו של הרה"ק רבי אברהם גרשון קיטובר, גיסו של הבעש"ט, רבי יקר היה תלמיד רבי יהודה נבון בעל קרית מלך רב בן המחנה אפרים, ולאחר פטירת אביו היה נחשב בין גדולי העדה האשכנזית. נפטר בשנת תקל"ט ונטמן בהר הזיתים למרגלותיו של אביו (אור כי טוב עמ' י-יא)
2) רבי ישראל יעקב בורלא – ראב"ד ירושלים בזמן המהרי"ט אלגאזי, בעל שו"ת מקור ישראל (ירושלים תרמ"ב) נפטר בשנת תקנ"ז (תוח"י ח"ג עמ' 133)
3) רבי אליהו צבי – מחברי בית דינו של המהרי"ט אלגאזי, חתום על תקנות, הסכמות ואגרות רבני ירושלים. חתום שני לאחר המהרי"ט אלגאזי בהסכמה על ספר וחשב לו הכהן לרבי אברהם מלאסק (שם עמ' 43)
ירושלים תקל"ד [1774]. דף בגודל: 21*33 ס"מ. כתיבה סופר נאה, עם חתימות אוטוגרפיות, מצב טוב.
ביבליוגרפיה: שלוחי ארץ ישראל עמ' 540-543, מוריה, תמוז תשס"א (רעז-רעח) עמ' נא-נד.
