הטור של הגאון רבי ישעיה פיק-ברלין
עם חתימתו, הגהות וציונים בכתב יד קדשו
טור ובית יוסף אורח חיים, יורה דעה חלק ב' ואבן העזר מהדורת וילהרמרשדורף תפ"ז [1727] – העותק האישי של הגאון המפורסם רבי ישעיה פיק-ברלין עם מאות ציונים והגהות ועשרות הגהות בכתב יד קדשו.
הגהות אלו על הטור לא נדפסו מעולם.
בשער חלק יורה דעה חתימת יד קדשו המלאה.
כמעשה הגהותיו הידועות בש"ס, בהם ציין אלפי תיקונים ומראי מקומות 'והאיר עיני ישראל בהגהותיו' (לשון הדק"ס) כך דרכו בטור זה – הוא עיטר את הגליונות לתועלת הלומדים
במאות תיקונים ומראי מקומות וכן חידושים.
עותק זה היה לפני חתנו הגאון רבי יוסף מייא מברסלוי בעת שערך יחד עם אחיו את ה'חדושי הגהות' על הטור שנדפס בדיהרנפורט. בסי' תמ"ז הוא מציע תיקון בבית יוסף ובסוף כותב
'וכן מצאתי בהגהות הטור לאדמו"ח הרב הגאון האמיתי מו"ה ישעיה ברלין נ"י' והדברים נמצאים לפנינו בכתב יד קדשו בדף ריג, ב.
הגאון הגדול רבי ישעיה ברלין אב"ד ברעסלוי (תע"ט-תקנ"ט) "הגאון המופלא צדיק מפורסם אשר לא הניח דבר גדול ודבר קטן ממש ולא למד כי אם לשמה' (דרשות חת"ס ח"ב דף ש"ו)
נודע בחיבוריו החשובים, אך בעיקר בציוניו והגהותיו – השלמותיו למסורת הש"ס – אשר נדפסים בגליונות כל השסי"ם ומימיו שותים כל בית ישראל.
ידידו הגאון בעל נודע ביהודה כותב עליו: 'מרגניתא טבא בקי בכולהו תלמודא בבלי ירושלמי ספרי ותוספתא בתוספת מרובה הרב המאור הגאון המושלם מאד בתורה ובמעשים טובים' (שו"ת נובי"ת יו"ד סי' קס). 'צופה ומביט להשגיח על כל נעלם בש"ס אשר לא ירגיש בו שום אדם (שם סי' עח). כל ימיו שקד בצנעא על התורה 'בלילה לא כבה נרו ולא הפסיק ממשנתו יומם ולילה ולא אכל דבר מן החי כל ימי החול ורק בלילי שבת ויום טוב שכב על מטתו' (הקדמת הפלאה שבערכין). אך בסוף ימיו נאלץ לקבל עליו בפקודת השלטונות את רבנות ברעסלוי (החתם סופר בהספדו הנ"ל).
הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאמרנא כותב עליו בספרו נתיב מצותיך (נתיב אמונה, שביל ו' אות י"א דף טז, ב) דבר מופלא "ר' ישעיהו הצדיק – אמרו עליו משם מרן, שאלו היה זכות בדור שהקדוש ר' ישעיה פיק ישמש את מרן הר"י בעש"ט, בצדקתם היה הגאולה לישראל".
כיום גלוי וידוע לכולם שבעת שמציינים לדפי הגמרא, מקובל לציין נקודה אחת, כציון לדף פלוני עמוד א', וכשמציינים שתי נקודות הכוונה לדף פלוני עמ' ב'.
אולם מי המציא את שיטת סימון הזאת ?
הממציא הוא הגאון רבי ישעיה פיק ברלין, כפי שהוא מגלה לנו בהקדמת ספרו על המשניות 'יש סדר למשנה'.
וכך הוא כותב:
"… הצבתי לך ציונים כל דף ודף וגם העמודים עמוד א' או עמוד ב', 'והיה נקודים זכרך' כאשר מפורסם כבר בשמי בחומש עם ת"א מוגה והתולדות אהרן קחנו משם, נקודה אחת יורה עמוד א' ונקודים שתים יורה עמוד ב'…" (וראה גם בהקדמת חתנו לשאילת שלום).
שני כרכים גדולים: אורח חיים: [2], שכא דף יורה דעה חלק ב' (סי' שכ"ב ואילך) [1], נב דף אבן העזר: [1], קסו דף. (חלקים יו"ד ואבהע"ז כרוכים יחד).
גודל: 37 ס"מ.
מצב: חורים בשני הכרכים, בדרך כלל רק בשוליים. כריכות עץ מחופות עור מקוריות, בלויות מרוב שימוש.
בכריכה הפנימית של חלק יורה דעה, רישום ארוך בכתב יד וחתימת רבי יעקב קאפל הכהן בלוי דיין דק"ק ווערבא, תלמיד הכתב סופר שגדל בביתו (החתם סופר ותלמידיו עמ' תק"ג)