מכירה 12

ט"ו אלול, תשפ"ב
of 2 pages

פריט : 14

חתם סופר. דרשות לסליחות ולכ"ז באלול (יום פטירת רבו רבי נתן אדלר) בכתב יד קודש רבן ומאורן של ישראל, מרנא ורבנא בעל חתם סופר זצ"ל. פרשבורג תק"צ [1830]

דף פוליו גדול כתוב משני צדדיו מספר הדרשות בכתב יד קודש מרנא ורבנא, רבינו משה סופר בעל 'חתם סופר', עם דברי כיבושין לראש השנה שנשא לפני בני עדתו בק"ק פרשבורג.

בדרשותיו מעורר החתם סופר על גדולת ימי ראש השנה ומעלת התקיעות הרמוזות בפסוקים ומאמרי חז"ל, מעורר לתשובה ומתבל את דבריו בגימטריאות ורמזים הבנויים על נגלה ונסתר.

בראש הדף הראשון נרשם:בעזה"י דרוש לנצבים וילך.

בראש הדף השני (וכן בתחילת הדרוש בצד א')בעזה"י דרוש לכ"ז אלול תקצדיק לפ"ק.

כולל דרוש שלם לכ"ז באלול וארבעה קטעים שלמים מהדרוש לסליחות. מתוך פנקס דרשות החתם סופר בתבנית גראס-פאליא (פוליו גדול), הכולל דרשות ומאמרים משנת תקפ"ט-תקצ"ד (ראה תיאורו במבוא הגרנ"צ שטרן לדרשות חתם סופר עמ' י"ג).

בדרוש לז"ך אלול מבאר החתם סופר את תפילת 'זכרנו לחיים' וכותב בתוך דבריו הקדושים:
 "וכתבנו בספר החיים... שהוא חיים של חסד, למענך אלקים חיים, שנהי' עובדים הי"ת מתוך הרוחה ורחבה".
ויהי רצון שיקויים במחזיק דף קדוש זה ברכתו-תפילתו של החתם סופר להיכתב בספר חיים טובים מתוך הרווחה והרחבה.

הזמנים שבהם דרש החתם סופר

עשר פעמים בשנה בזמנים קבועים היה 'משה דורש מפי הגבורה' לפני בני עדתו.
ומהם בשבת לפני הסליחות, שנופלת בדרך כלל בפ' נצבים-וילך, דרשה זו נאמרה בבית הכנסת 'צוקרמאנדל' ונאמרו בה דברי כיבושין לעורר את העם לתשובה.

ודרשה נוספת קבועה ביום כ"ז באלול, יום פטירת רבו המובהק הגאון רבי נתן אדלר (ראה על כך: חוט המשולש מהדורת תש"ס עמ' קע"א, מבוא לדרשות חת"ס מאת הגרנ"צ שטרן עמ' יח מנהגי חת"ס עמ' י"ז ובפנקס המוהל של החת"ס מהדורת קינסטליכר עמ' תשנ"ג-תשנ"ה).

שכינה מדברת מתוך גרונו

את דרשותיו היה אומר באימה וביראה, ותוארו בעת עמדו לפני ארון הקודש בעת הדרשה היה כמראה מלאך ה' ואור פניו הביע חסד וענוה, דבריו החוצבים להבת אש חדרו כליות ולב ועוררו את העם לתשובה ועבודת ה' ונתקיים בו מה שכתב הוא בעצמו'הרב הדורש ומוכיח לכבוד שמים השכינה מדברת מתוך גרונו' (תורת משה לרבינו פרשת מטות).

[1] דף כתוב משני צדדיו. 24.540 ס"מ, מצב טוב, שמור בתוך כריכת עור חדשה מהודרת.

פריט : 15

הספר הקדוש 'נועם אלימלך' – דפוס ראשון. עותק נאה. לבוב תקמ"ח [1788]

ביאורים על חמישה חומשי תורה על דרך החסידות, אשר חיבר איש אלוקים קדוש הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק, עם 'ליקוטי שושנה' ו'אגרות קודש'.

עותק נאה ומרשים במצב טוב מאוד, כרוך בכריכת עור חדשה מהודרת וקופסה נאה לשמירה. נדירותו של הספר ידועה,בשלמות ובמצב זהה לעותק זה - אין בנמצא כלל.

לפי מה שידוע לנו מעולם לא הופיע במכירות פומביות עותק שלם של נועם אלימלך דפוס ראשון במצב כזה.


סגולתו ומעלתו של הספר הקדוש נועם אלימלך

בספה"ק מאור ושמש תחילת פרשת אמור כתב:והיה העולם שמם עד שבאו שני המאורות הגדולים לעולם: הבעש"ט הקדוש ואדמו"ר הרב רבינו אלימלך נבג"מ, והם פתחו שער לה' צדיקים יבואו בו.

הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק הוא הדמות הנערצת ביותר בחסידות, אחר הבעל שם טוב הקדוש. וספרו 'נועם אלימלך' – הוא הספר החסידי הנערץ ביותר, ואין שבח שלא נאמר עליו על ידי צדיקי החסידות.

'נועם אלימלך' במהדורתו הראשונה – נודע בסגולותיו (ראה להלן),והנו הספר החסידי המבוקש ביותר בין אספני ספרי חסידות – אדמו"רים וצדיקי החסידות בכל הדורות, נכספה וגם כלתה נפשם שספר קדוש זה יהיה בגנזי אוצרותיהם, ולא חסכו ממון להביא ברכה זו אל ביתם.

סגולה לשמירה
ידוע ומפורסם שעצם החזקת הספר בבית הוא סגולה לשמירה והצלחה, וכן כתב הרה"ק רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפערט, בנו של הרה"ק רבי חיים מצאנז בהסכמתו לנועם אלימלך (מונקאטש ת"ש): '...להביא ברכה לתוך ביתם, גם כי הוא לשמירה מעולה בתוך הבית'.

וכ"ק האדמו"ר הריי"צ במענה על הדפסת ספר נועם אלימלך: 'בודאי הוא דבר נעלה במאוד ובטח ירבו הקונים בעה"ילהיות להם למשמרת הצלחה' (אגרות קודש ח"ה א' שס"ז).

והיו צדיקים שלא יצאו לדרך בלי ליטול עמם את הסה"ק נועם אלימלך בחיקם או בתיק הטלית ותפילין שלהם (ראה נועם אלימלך - גליוני מהר"י עמ' ח).

הדפסת הספר
הספר הקדוש 'נועם אלימלך' נדפס לראשונה בהוצאה זו על ידי בנו הרה"ק רבי אליעזר ליפא, שנתיים לאחר פטירת אביו, על פי צוואת אביו, כפי שכתב בהקדמתו:'ונצטוותי בציווי גמור מפיו הקדוש והטהור שלאחר מותו אראה להביאו לבית הדפוס וכה אמר אין לך מצוה גדולה מזו...'

פועלי הדפוס
הספר נדפס בבית דפוסו של רבי שלמה יאריש רפפורט. פועלי הדפוס שעסקו בהדפסתו היו צדיקים מופלגים מל"ו צדיקי הדור, שעסקו בו בקדושה ובטהרה, עם כוונות וייחודים (אהל אלימלך אות רכ"ח).

הכוכביות*

פריט : 16

'אלהא דמאיר ענינא'
סגולה להצלחה ורפואה מהבעל שם טוב. דף בודד. רוסיה פולין תק"ס לערך

דף בודד, נדפס על צדו האחד ובו סגולת הבעש"ט עם נוסח תפילה לתורמים לקופות רבי מאיר בעל הנס, שיועדו למען עניי ארץ ישראל.

בראשו נרשם 'מספר כתר שם טוב. להצלחה או שיש לו ח"ו איזה צער, הן גניבה או אבידה, או איזה חולה רחמנא ליצלן, יתן על רבי מאיר בעל הנס להפושקיע [=קופת צדקה] ויאמר ד' פעמים אלהא דמאיר ענינא'.

וכן נוסח התפילה מהבעש"ט:'... כשם ששמעת את תפילת עבדך מאיר ועשית עמו נסים ונפלאות, כן תעשה עמדי ועם כל עמך ישראל הצריכים לנסים נסתרים וגלויים…'

בחציו השני של הדף 'מודעא רבה' ביידיש, בה נאמר שהאשה תפריש כסף לפושקיע לפני הדלקת נרות שבת ויום טוב ותתפלל שיהיו לה בנים צדיקים וחסידים, וכן אזהרה לא ללוות מקופה זו ואפילו בשביל משכון.

סגולה זו ידועה ומפורסמת בשם הבעל שם טוב, ומקורה בספר כתר שם טוב ח"ב (זולקווא תקנ"ה). גדולי צדיקי החסידות ממשיכי דרך הבעש"ט, כתבו אגרות לעודד ולחזק את קופסאות רבי מאיר בעל הנס לטובת יושבי ארץ ישראל, ראה מאמר מקיף במאסף היכל הבעש"ט, קובץ י"א עמ' קכ"ז ואילך.

[רוסיה או פולין תק"ס לערך], [1] עמ' (נדפס על צד אחד בלבד) בגודל: 1117 ס"מ. סימני קמטים, מצב טוב, שמור בתוך כריכת עור חדשה נאה.

פריט : 26

כתב יד: סידור עם כוונות הרש"ש – קובץ קונטרסים קדום שנכתב בחיי הרש"ש
קבוצת קונטרסים של כוונות התפילה על פי הרש"ש - בכתיבת אחד מחכמי 'מדרש החסידים בית אל' בירושלים בחיי הרש"ש.

בסוף כתב היד נרשמו תאריכים על החידושים תקל"ח-תקל"ט [1778-1779] ורובם נכתבו עוד קודם לכן, כלומר בחיי הרש"ש שנפטר בשנת תקל"ז [1777].

כידוע הרש"ש לא כתב את סידורו בבת אחת, אלא בשלבים ובקונטרסים נפרדים. כאן נאספו יחד קבוצת קונטרסים שהועתקו, תוך כדי  כתיבת הסידור על ידי הרש"ש עצמו.

הקונטרסים בקובץ נכתבו על ידי כותבים שונים, אך רובם נכתבו בידי חכם אחד, שלפי צורת הכתיבה ניתן ללמוד על מוצאו משאלוניקי, וכנראה נמנה עם קבוצת מקובלי שאלוניקי שעלו אח"כ לירושלים והצטרפו לחכמי מדרש החסידים (ראה רשימת חכמים במאמר המצורף לכתב היד).

הם נכתבו על דפים ריקים שנועדו להעתקת ספר דרך עץ חיים למהרח"ו שהעתקתו נפסקה, בראש כתב היד שער ובשוליו נרשם: ע"י הפועל במה"ק [=במלאכת הקודש] אנא זעירא קטינא דארע'[א] דוד המ'[כונה] בכור בן לא"א מרדכי נחמן הי"א. ונראה שהוא הבן של המדפיס מרדכי נחמן בעל בית הדפוס בשאלוניקי.

המקובל האלוקי רבי שלום מזרחי שרעבי – הנודע בשם הרש"ש (נפטר: תקל"ז), כתבו המקובלים שהיה ניצוץ האר"י וחזר לבאר ולברר את דבריו.

הרש"ש אכן היה גדול מבארי תורת האר"י, 'וברוב חכמתו ובקיאותו העמיד כוונות האר"י ז"ל על בוריין כסדרן וכהלכתן' (לשון תלמידו החיד"א).

הרש"ש עלה מתימן לירושלים, תחילה הסתיר את גדולתו בקבלה, ולאחר שהתפרסם, ציווה רבו רבי גדליה חיון שיעמוד למלא מקומו בראש מדרש המקובלים 'בית אל' בירושלים. על גדולי תלמידיו נמנים החיד"א, מהרי"ט אלגאזי, רבי אברהם גרשון מקיטוב גיס הבעש"ט, רבי חיים די לה רוזה ועוד.

סידור הרש"ש
עיקר פעולתו של המקובל האלוקי רבינו הרש"ש היה לבאר את תורת האר"י העמוקה ולהעמיד את הכוונות הראויות על סדר התפילה - והוא הסידור הידוע בשם 'סידור הרש"ש'.

בסידור זה מתפללים ומשתמשים כל המקובלים המכוונים את כוונות השמות וסוד התפילות על פי חכמת הקבלה מאז כתיבתו ועד היום.

163 דף 1620 ס"מ, שש כתיבות מתחלפות.

פריט : 27

יארצייט המקובל האלוקי בעל 'זרע שמשון': ו' באלול.

כתב יד. קינה על פטירת המקובל האלוקי רבי שמשון חיים נחמני בעל 'זרע שמשון'. [איטליה תקל"ט, 1779]

קינה ארוכה בת ט"ו בתים על פטירת 'הרב המובהק המקובל האלוקי מרנא ורבנא כמוהר"ר שמשון חיים נחמני זצ"ל שנל"ע [שנלקח לבית עולמו] בליל ד' לש"ק השישי לחדש א'ני ל'דודי ו'דודי ל'י שנת התלק"ט לפ"ק'.

המקובל האלוקי רבינו שמשון חיים נחמני, בעל 'זרע שמשון' (תס"ז-תקל"ט), היה מגדולי הרבנים והמקובלים באיטליה, חסיד קדוש ופרוש ובקי בקבלה מעשית. קיבל תורה מרבי דוד פינצי, אב"ד מנטובה, חמיו של הרמח"ל, ובתורת האמת - מהמקובל הרב"ך.

לפני פטירתו ציווה לגנוז בקברו את כל כתביו בקבלה. כיוון שלא הניח אחריו זש"ק קרא לשמות ספריו 'זרע שמשון' ו'תולדות שמשון'. ידועה הסגולה הגדולה לזש"ק ללמוד בספרו הקדוש 'זרע שמשון'.

[איטליה תקל"ט 1779] כתיבה איטלייאנית, אוטוגראף עם מחיקות ותיקונים. [1] דף בגודל: 2131 ס"מ. שיקומים זעירים ללא פגיעה בטקסט, שמור בכריכת עור מהודרת.

פריט : 30

'באתי בזה להאציל ברכתי עליכם'.


אגרת קודש עם 'ברכת השנים' מאת הרה"ק רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפערט בנו של הרה"ק רבי חיים מצאנז

פועל ישועות היה הרה"ק רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפערט וברכותיו לא שבו ריקם, שמו יצא לתהילה כאיש פלא. תלי תלים של עובדות ומעשיות מופלאות מתהלכים בקרב יהדות הונגריה, אודות ברכותיו אשר התקיימו במלואן.

אגרת ברכות לשנה החדשה בחתימת יד קדשו -'באתי בזה להאציל ברכתי עליכם ותחדש עליו ועל כל בני ביתו שנה טובה ומתוקה לאלתר לחיים, שנת פרנסה...'

בהמשך כותב האדמו"ר, כי 'הדחקות והעניות אשר במדינתנו אין בנמצא על כל העולם כולו'.

הרה"ק רבי שלום אליעזר הלברשטאם (תרכ"ב-תש"ד) נולד לעת זקנת אביו הרה"ק רבי חיים מצאנז (נפטר: תרל"ו) אך עוד הספיק לקבל ממנו מלא חפניים, בשנת תר"ס בערך עבר מגאליציה להונגריה והפך למנהיגם של חסידי צאנז הרבים בהונגריה.

ענוותנותו, קדושתו, צדקותו והנהגתו המופתית משכו אחריהן נהירה עצומה של חסידים ואנשי מעשה לחצרו. במשך למעלה מארבעים שנה היה מגדולי צדיקי הונגריה עד שעלה ונתעלה לשמי רום במסרו נפשו על קדושת השם.

לפני הגירוש לאושוויץ סיפר כי אביו נגלה אליו בחלום ונתן לו אפשרות למות על קידוש השם או להינצל והוא בחר למות, וכך הגיע לאושוויץ עם קיטל ותכריכים תחת בגדיו. הגיע לשם ביום ט"ז בסיוון תש"ד ובו ביום נעקד, הי"ד.

האגרת נכתבה בפקודת האדמו"ר על בלאנק רשמי עם חתימת יד האדמו"ר וחותמו. בצדה השני מכתב פרטי מהמשב"ק.

ראצפערט תרצ"א [1931] דף בגודל: 1524 ס"מ.

פריט : 34


מכתב חידושי תורה וברכות לשנה החדשה - בכתב יד הגאון הצדיק רבי אשר אנשיל ווייס אב"ד נאדי-פאלו בעל 'שמן למנחה'.

נאדי-פאלו אור לא' דסליחות תרפ"ג.
'ביום הכסא כי יבא, יכתב ויחתם עם כל הנלוים אליו לטוב ולברכה לחיים טובים, אושר ועושר תורה וגדולה יחד צמודים'

מכתב ארוך - ארבעה עמודים בכתב יד וחתימת הגאון רבי אשר אנשיל ווייס אב"ד נאדי-פאלו הי"ד בעל ספר 'שמן למנחה', עם דברי ברכה לשנה החדשה.

בראשית המכתב התנצלות ארוכה על איחור התשובה, וכותב בחידוד: 'ואינני גרע מגנב ח"ו ואשלם בכפליים ואכתוב כפליים ממה שחשבתי', ומבקש בענוותנותו מהנמען: 'וביום הכסא כי יבא יזכירני לטובה בתפילותיו בכלל כל ישראל'.

בשולי הדברים הוא מציין שהוא עוסק כעת בהכנת הדרשה לשבת שובה, 'הרחמן יזכנו לחדש בה דבר אמת לטובה'.

מכתב חידושי תורה ארוך בענין דברי החיד"א והרה"ק בעל 'בני יששכר' על בשר שנשאר משבת חזון, אם אפשר לאכלו בתשעת הימים.

הגאון הקדוש רבי אשר אנשיל ווייס אב"ד נאדי-פאלו הי"ד (תרמ"ב-תש"ד) תלמיד השבט סופר והערוגת הבושם. מגדולי מרביצי התורה ומורי ההוראה בטראנסילווניה. נודע במומחיותו הרבה בדיני גיטין ועגונות ובבקיאותו העצומה בספרי ראשונים ואחרונים, הרביץ תורה באוהעל ומשנת תרע"ג אב"ד נאדי-פאלו, נספה בשואה. מכתביו נדפס שמן למנחה, על התורה וסוגיות הש"ס – ג' כרכים (החתם סופר ותלמידיו עמ' תקס"ב והקדמת שמן למנחה על הש"ס).

נאדי-פאלו תרפ"ג [1923] דף מקופל, 4 עמ' כל עמ'בגודל: 1523 סימני קרע בשוליים ללא שום חסרון .

פריט : 36



דברי ברכה לשנה החדשה עם תשובה בענין שינוי השעות ב'שעון שבת' מאת הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך.

ט"ו לחדש הרחמים תשי"ד

'כתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים גמורים'

בירחון התורני 'המעין', שיצא לאור על ידי התאחדות ישיבת פרשבורג בחודש אלול תשי"ד, הדפיס הגרש"ז לבקשת העורך מאמר 'בדבר שעון חשמלי-אוטומטי בשבת', האם ניתן להקדים או לאחר את השעון שבת על ידי הזזת הזיזים.

במכתב הנוכחי מחזק הגרש"ז את דבריו שכתב שם ומפלפל בעניני 'גרמא' בשבת ו'כוח ראשון'.

בשולי המכתב איחולים לשנה החדשה:'בברכת כתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים גמורים'.

בתחילת המכתב מתנצל הגרש"ז על איחור תשובתו מחמת שהוא טרוד עקב מחלתו של אביו ומבקש שיתפללו עבורו עם ציון שמו: חיים יהודה ליב בן רחל.

הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך (תר"ע-תשנ"ה) מגדולי פוסקי הדור האחרון, בפרט היו ידיו רב לו בעניני השאלות האקטואליות בהלכות שבת, שהתעוררו מזמן לזמן, תוך כדי ההתפתחות הטכנולוגית, והובאו לפתחו להכרעה.

ירושלים תשי"ד [1954] דף כתוב משני צדדיו בגודל: 2128 ס"מ.
of 2 pages