מגילת שיר השירים ורות מיקרוגרפיה על גבי גלויה. מינסק המאה העשרים.כתב יד זעיר ביותר על גבי גלויה, כולל את מגילת שיר השירים כולה ורוב מגילת רות.בצדה השני נרשם: מעשה ידי... ב"ר אברהם הלוי סאקאלאוויטש ז"ל האראדזיי [קהילה בפלך מינסק]. גודל: 10.515 ס"מ. שני כתמי דיו. על גבי הטקסט.מעשה אמן יקר המציאות.
מכתב מאת הרבנית דבורה גולדא בת הרה"ק רבי אלעזר מנחם מנדל בידרמן מלעלוב. טבריה תרע"גמכתב בכתב ידה של הרבנית דבורה גולדא בתו הבכורה של הרה"ק רבי אלעזר מנחם מנדל בידרמן מלעלוב. המכתב נשלח אל מחותנתי הצנועה והחסידה הנגידה מנב"ת מרת חיה אלטע ולכבוד הכלה המהוללה הצנועה החשובה המושלמת מרת קריינדל תחי'.נשלח בעת שנסעה לחמי טבריה לעסוק ברפואות. [1] דף בגודל: 2214 ס"מ. דיו ירוק, מצב טוב.הרבנית דבורה גולדא בתו הבכורה של הרה"ק רבי אלעזר מנחם מנדל מלעלוב בן הרה"ק רבי משה מלעלוב בן הרה"ק רבי דוד מלעלוב - מייסד השושלת., נפטרה בי"ג אב תרפ"ז.
'קומו שרים ושאו קולות' – שיר לחתונה: ליוורנותק"ד – לא ידוע.שיר לכבוד נשואי משה בן הזקן נשוא פנים שמואל אינרקיס מיראנדה עם הכלה אסתר בת הגביר משה די ליאון ביום י"א ניסן שנת תק"ד (1744) מאת רמ"ה ותולעה. דף בודד בגודל: 2336.5 ס"מ. בראש הדף צורת מלאך גדול אוחז בידו חצוצרה. קמטים, חתוך למעלה עם מעט חסרון, שיקום תיבה אחת.נדיר ביותר, לא נרשם ביבליוגרפית ואינו בספריה הלאומית, ככל הנראה אינו ידוע כלל.
כתב יד 'השכמת הפוקר'פארודיה מיניאטורית: אוקראינה 1889כרך קטן בכתב יד הכולל שלשה קונטרסים1] השכמת הפוקר הוא חיבור היתולי שנון ועוקצני על נגעי הזמן על משקל השכמת הבוקר שבספר שלחן ערוך ועליו ביאור 'מגן אברים' על משקל ספר מגן אברהם הנדפס סביב השלחן ערוך. מסגנון לשונו ומליצותיו ניכר שהמחבר היה יודע ספר.מטרת החיבור לטפוח על פניהם של פוחזים וריקים אשר שקועים בבגדיהם ומאכלם וכל סדר יומם והתנהגותם מנוגדת לדברי השלחן ערוך.2] סיפור מהאיש פלוני אלמוני הידוע. הוא המעשה על לידת ישו מתורגם מיידיש לעברית על ידי א. ב. מ. צ. הוא אפרים בן משה צבי מבהיסלוב הנ"ל. 32 דף.3] "חידה על הא"ב והוא קונטרס קטן מעט הכמות ורב האיכות היאך כל אות מספר מעלתו וכן גדולתו בדרך חידה.כתב יד מעניין ביותר. כתיבה נאה עם שערים יפים במצב מצוין. שמור בקופסת קרטון חדשה נאה.מעשה ישו וחידה על הא"ב: [1], 25: השכמת הפוקר: [1], 5 דף 810 ס"מ. כתב רש"י. בעמוד האחרון בקולופון תאריך סיום כתיבת החיבור: תרמ"ט.
ספר אשר ברכו ה' - כתב יד גדול על כל חמשה חומשי תורה. עם הסכמות מקוריות. מצרים 1899.ביאורים על כל חמשה חומשי תורה כתב יד הרב הגדול רבי בכור אשר קורייאט אב"ד נא אמון (אלכסנדריה) כתוב בעצם כתב ידו עם הסכמות הרבנים המקוריות.שלשה חלקים גדולים 472 עמ' 3220 ס"מ. כרוכים בכריכות עור נהדרות בצבע ירוק עם הטבעות וקישוטים רבים בצבעים ססגוניים.
חידוש תורה קצר בכתב יד קדשו וחתימתו של רבי עזריה פיג'ו מויניציאה בעל גדולי תרומה ובינה לעתיםביאור במסורה בעצם כתב יד קדשו וחתימתו של הרב הגדול רבי עזריה פיג'ו בעל גדולי תרומה ובינה לעתים.הגאון רבי עזריה פיג'ו מויניציאה בעל גדולי תרומה ובינה לעתים מגדולי רבני ויניציאה, נולד בויניציאה בשנת של"ט, ונפטר ברוויגו בשנת ת"ז. חיבורו גדולי תרומה על ספר התרומות הוא מחשובי ספרי האחרונים בעניני חשן משפט והש"ך הביאו עשרות פעמים להלכה, רבי אפרים זלמן מרגליות מספר בהסכמתו לספר גדולי תרומה שהש"ך פיזר ממון רב כדי שישלחו לו את הספר מאיטליה. גם בעל "ישועות יעקב" מפליג בשבחו וכותב שמי שרוצה ללמוד עניני חשן משפט כמו שצריך יעסוק בספר התרומות עם גדולי תרומה. על תלמידיו ומעריציו נמנים רבי שמואל אבוהב אב"ד ויניציאה בעל דבר שמואל והרמ"ז. ספרו בינה לעתים הוא מחשובי ספרי הדרוש. דף קטן , 4 שורות ברוחב 144 ס"מ. בכתי"ק וחתימתו.
ישיבת 'מגן אבות' בחברון - תעודההיסטורית בכתב יד וחתימת רבי יוסף דוד עייאש בעמח"ס קול דודבשנת תקפ"ט ייסד רבי יוסף דוד עייאש בעל ספר קול דוד (ליוורנו תקפ"א) ובנו של הראשון לציון רבי יעקב משה עייאש ישיבה בחברון בשם 'מגן אבות' ולשם ביסוסה והחזקת לומדיה יצא לאירופה, התעודה כתובה בכתב ידו הנאה .הישיבה לא החזיקה מעמד יותר משנה ותעודות ממנה נדירות, על רבי יוסף דוד ושליחותו ראה שלוחי ארץ ישראל עמ' 683-685 ובקובץ סיני כרך לח עמ' קו-קז.[1] דף 2920 ס"מ. מצב מצוין.
תשובה ארוכה בהלכה בכתב יד הגאון המקובלרבי אברהם מיוחס בעל "שדה הארץ"תשובה הלכתית מקיפה בעניני חשן משפט הלכות פקדון בכתב יד הגאון המובהק המקובל האלוקי רבי אברהם מיוחס בעל שדה הארץ. קונטרס ארוך [36] עמ' בגודל 1510 ס"מ. אוטוגראף, בסופו חתימה מסולסלת, כרוך בכריכת עור חדשה, מצב טוב. התשובה נדפסה בשו"ת שדה הארץ ח"ג סי' טז. הגאון הגדול המקובל האלוקי רבי אברהם מיוחס נולד בשנת תע"ח, קיבל תורה מפי הראשון לציון רבי ישראל מאיר מזרחי בעל פרי הארץ והוא היה רבו מובהק כנזכר גם בתשובה זו. כל ימיו היה מדוכא ביסורין , בהיותו בן ארבעים כהו מאור עיניו. אחיו הגדול הראשל"צ רבי מיוחס בכ"ר שמואל בעל פרי האדמה מתארו "איש שהכל בו בקי בנגלה ובנסתר, קורא הלכות חבילות חבילות, המקובל אלוקי, ענותן כהלל, קדוש אלוקים קדושתו מרחם, לא ימוש מתוך האוהל... פרוש מכל עניני העולם הזה ומדוכא ביסורין ובכל זאת לא מנע עצמו אפילו שעה אחת מבית המדרש", נפטר בכ"ט כסלו שנת תקכ"ח, (ראה נוסח מצבתו בספר תולדות חכמי ירושלים ח"ג עמ' 91)מכתביו נדפסו שדה הארץ על התורה – ב' חלקים, שדה הארץ – שאלות ותשובות (שאלוניקי תקמ"ד-תקנ"ח). דגלי אהבה על כתבי מהרח"ו ומהר"ם פאפירש ג' כרכים (ירושלים תשס"ג).
מכתב נרגש בחתימת ידם של גדולי חכמי הספרדים והאשכנזים בירושלים בו מתארים הרבנים את המצב הנואש בירושלים.'עלה הארבה ולא השאיר כל ירק בעץ... ומי השילוח ההולכים לאט, מידי יום מתמעטים והולכים… והרעב כבד מאוד... גדלה הצווחה ברחובות ירושלים... עוללים שאלו לחם וקיתון של מים ואין חונן ואין מרחם... ומחמת הרעב הגדול נפישי גנבי וכל הדרכים בחזקת סכנה... להציל ממות ומחרפת רעב כמה אלפים נפשות... צרה גדולה היא ליעקב אשר כמוה לא נהייתה'.מכתב נרגש בחתימת ידם של גדולי חכמי הספרדים והאשכנזים בירושלים בו מתארים הרבנים את המצב הנואש בירושלים.על המכתב חתומים מחכמי הספרדים: הראשון לציון רבי אברהם אשכנזי ואחריו רבי רפאל מאיר פאניז'ל. וחותמם של רבי חיים נסים בורלא, רבי משה בן בנישתי והפקיד הידוע יעקב ואלירו.מחכמי האשכנזים: ראשי כולל פרושים רבי אברהם אייזינשטיין, רבי יעקב יהודה לעווי, רבי יעקב ממינסק, רבי זאב הכהן מפינסק, ורבי מאיר מאניקשט.במכתב נזכר שליחותם של רבי הרב שמ"ח גאגין ור' יעקב ספיר לקבוע קופות קבועות בצרפת ואיטליה כדי שלא יצטרכו לשלוח לשם שדרי"ם - שליחות זאת לא נזכרת בספרו של יערי שלוחי ארץ ישראל.[1] דף 2025 ס"מ, ירושלים תר"ל (1870) כתב יד נאה, מצב מצוין.
מכתב המלצה מעניין כולו בכתב יד הגאון רבי יוסףחיים זוננפלד.מכתב ארוך בכתב יד הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד רבה של היהדות החרדית בירושלים אל העסקן הנודע אל רבי דוד פאטאש ביפו.המכתב משנת תרפ"ג ([1923] הוא המלצה עבור 'אשה צדקנית שנודעה לי מאז והיתה משופעת בעושר ותמיד השתדלה בתורה ובמעשים טובים... אבל לעת עתה נצרך לה גמילות חסדים של הלוואה ....'.מכתבים ארוכים בכתב ידו של הגרי"ח זוננפלד בפרט מתקופה זו הנם נדירים.דף בגודל 2228 ס"מ. ניייר מסמכים 16 שורות רחבות בכתב ידו, חתימתו וחותמו, מצב מצוין.
פולמוס. פסק התרת הנידוי של ראשי הבד"צ מראשי נטורי קרתא בירושלים.פסק דין בחתימת ידי רבני בד"צ העדה החרדית בירושלים על החלטתם 'במושב מיוחד' ביום ז' תשרי תש"ן להסיר את כתב השמתא שיצאה ביום ג' אלול תשמ"ח נגד כמה אישים מראשי נטורי קרתא בירושלים.על פסק הדין חתומים כל רבני הבד"צ: הגה"צ רבי משה אריה פריינד, הגה"צ רבי ישראל משה דושינסקי, הגאון רבי ישראל יעקב פישר, רבי בנימין רבינוביץ ורבי אברהם דוד הורוויץ.רקע: בשנת תשמ"ח התפרסם בבטאון 'החומה' של נטורי קרתא מאמר בשם 'הצלחה גדולה' ובו ביקורת חריפה על ראשי העדה החרדית בירושלים, בעקבותיו הטילו ראשי הבד"צ שמתא על עורך העתון הרב חיים קצנלבויגן ועל עוד כמה אישים מראשי הנטורי קרתא.בפסק דין זה כותבים הרבנים שלאחר שבא לפנינו איש מהימן [הר' שלמה פפנהיים] ומסר שהמו"ל של בטאון 'החומה' הביע צערו בפניו על העבר, לכן מסיר את כל ענין השמתא הנ"ל.המוחרמים לא טמנו ידם בצלחת ופירסמו מאמר בשם 'למען האמת' והזימו את גרסת הבד"צ כי הביעו צער וחרטה.דף בגודל: 2228 ס"מ. מצב טוב מאוד.
הגדת אמשטרדם המצוירת עם מפת גבולותארץ ישראל. אמשטרדם תע"ב (1712)הגדה של פסח עם ליקוטים מביאורי אברבנאל, בעל מעשי ה', מטה אהרן וחבל בני יהודה, עם הוראות ודינים בעברית יידיש ולאדינו, ציורים פיתוחי נחושת ומפת גבולות הארץ וחלוקתה לשבטים. אמשטרדם תע"ב (171). דפוס שלמה פרופס.[1], לא דף. מפה מקופלת 30 ס"מ, שני שערים, קדם שער פתוח נחשת. כתמי יין, בדפים יח-יט, מעט קרעים בשוליים עם חיזוקים ללא חסרון בטכסט.גודל המפה במצב פתוח: 3048 ס"מ.אוצר ההגדות 120.
