Auction 3
Aug 30, 2018
Auction 3
Aug 30, 2018
of 4 pages

Lot : 1

מכתב נדיר ביותר מאת הגאון רבי שמעון גרינפעלד – המהרש"ג - הבורר מצד סיגעט אל בעל 'ערוגת הבושם' - הבורר מצד ויז'ניץ. 
פולמוס ויז'ניץ – סיגעט בענין נשיאות כולל מארמארוש
המחלוקת: בשנת תרס"ח פרצה מחלוקת גדולה בין חסידי סיגעט אשר תחת נשיאות הרה"ק בעל 'עצי חיים' וחסידי ויז'ניץ אשר תחת נשיאות הרה"ק בעל 'אהבת ישראל' בעניין נשיאות כולל מארמארוש.
מאז ייסוד הכולל עמדו בראשו צדיקי שושלת קוסוב - ויז'ניץ, אולם כעת חסידי סיגעט תבעו את נשיאות הכולל בטענה שרוב התרומות מגיעות מהעיר סיגעט ועוד טענות שונות, עד שעמדו לדין תורה של זבל"א. מצד ויז'ניץ עמד בעל ערוגת הבשם ועוד ומצד סיגעט עמד המהרש"ג. מושב הבית היה בחוסט ופסק הדין הסתיים בפשרה של חלוקת הנשיאות בין שני הצדדים.
להבנת המכתב: אחת הטענות שהעלו אנשי סיגעט הייתה שבעל אהבת ישראל אינו תומך בתקנת רבני המדינה לפרוש מהקהילה הכללית ולהצטרף לקהילות האורתודוכסים ולכן נאמר בפסק הדין (סעיף ב') שהרבי מויז'ניץ יפרסם מכתב גלוי בענין זה וכך הוא אכן עשה, אך הרבי מסיגעט פנה אל הבורר מצדו המהרש"ג וטען שהדברים אינם חד משמעיים במכתב הנדפס ושיש להדפיס בבירור ששחיטת שוחט שאינו נמנה על האורתודוכסים אסורה ועל כן מבקש המהרש"ג מהערוגת הבושם שיכתוב להרה"ק מויז'ניץ 'כי לדברי הדר"ג יצייתו שם ביותר כי גדול כבודו בעיניהם ובפרט כי אנכי דיין מצד שכנגדם'. ומוסיף 'ואף שענין זה אינו נוגע לממון רק לענין אפרושי מאיסורא חיזוק הדת במדינתינו'.
הגאון רבי שמעון גרינפעלד - היה מעמודי ההוראה בהונגריה בדורו, תלמיד המהרש"ם שיק ורבי חיים מצאנז, נודע בספר תשובותיו – שו"ת מהרש"ג.
דף בגודל: 2214 ס"מ כתוב משני צדיו הכל בכתב ידו וחתימתו. קרע קטן עם מעט חסרון בפינה הימנית למעלה. סמיעהלי, פרשת מצורע [ניסן] תרס"ח.

Lot : 2

מכתב נפלא בכתב יד קדשו של הגאון רבי דוד דייטש בעל 'אהל דוד'.


'לא עלי המלאכה לגמור ולתרץ כל הקושיות'


מכתב בכתב יד הגאון הנודע רבי דוד דייטש אב"ד עיר חדש בעל אהל דוד אל הגאון הצדיק רבי יהודה ליב סג"ל אב"ד מאקאווא., במכתבו מתנצל הגר"ד דייטש על כך שאינו משיב על מכתב חידושי תורה שקבל ובו קושיות שונות וכך כותב: זה אשתקד הגיעני מכתבו ובו דברי תורה קושיות, אהובי ידידי, לא עלי המלאכה לגמור ולתרץ כל הקושיות, ואני אינני כבן עזאי בשוקי טבריא ומה לי להטריחו וגם לרבות ההוצאות הבי דואר, לכן אתו הסליחה ולמחול לי.
בשולי המכתב הוסיף הגר"ד - יקבל חיבורי ואינני מבקש תשלומיו.
הגאון רבי דוד דייטש (תקט"ז-תקפ"א) 'צדיק קדוש ישראל גאון עולם' (לשון החתם סופר בהסכמתו לאהל דוד) מגדולי תלמידי בעל נודע ביהודה חריף ובקי, ספריו אהל דוד וקושיותיו החזקות היו מתבדרין בדורו בבי מדרשא.
הנמען הגרי"ל סג"ל מראשוני רבני מאקאווא – גאון, צדיק ופרוש, נלחם בתוקף באהרן חורינר יחד עם רבי איצק גריסהבר בפולמוס דג השטירל, (עיין עליו בית אהרן וישראל גליון סיון-תמוז תשנ"ה עמ' קיד הע' 46).
דף בגודל: 2319 ס"מ. משנת תקם"ב (1822), מצב טוב מאוד.

Lot : 3

כתב יד. חידושים בכתב ידו של הגאון הצדיק רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר . עם מכתב בכתב ידו.

חידושים על סוגיות הש"ס, רמב"ם ושולחן ערוך בכתב יד הגאון הצדיק הגאון רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר.

עם מכתב שלם בכתב ידו משנת תרס"ג אל רבי יוסף ליב סופר אב"ד פאקש בעל 'ילקוט סופר'. תנחומים על פטירת אביו הגאון רבי אליעזר זוסמן סופר אב"ד פאקש בעל ילקוט אליעזר ודברי ברכה על שקיבלוהו למלא מקום אביו בפקש.
הגאון הצדיק רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר (תר"כ-תר"פ) מגדולי רבני וצדיקי הונגריה בדורו, תלמיד חביב לבעל כתב סופר שחיבבו מאוד ושידך לו את בת אחיו לאשה, כמו כן קיבל מבעל גורן דוד ומבעל אמרי דוד. ישיבתו בהונגריה נודעה לשם והייתה מן הגדולות והמפורסמות במדינה. מחבר: שבט מיהודה על חמשה חומשי תורה, שארית יהודה על חמשה חומשי תורה, עוללות יהודה על תהלים ושו"ת זכרון יהודה – שלשה חלקים.
כתב היד כולל חידושים על סוגיות במסכתות: עבודה זרה, קדושין, כתובות, ביצה, פסחים ובבא מציעא, מעט חידושים על הרמב"ם ושו"ע, וכן דף עם חידושים על התורה. בדף הראשון ספק מעניין בענין קדוש לבנה תחת האילן.
[58] עמ'. כל עמ' בגודל: 2227 ס"מ. בראשי דפים רבים רשם בעל קרן לדוד: בעזהי"ת ברחוחסה"ג פתרון ראשי תיבות זה הוא: בעזרת ה' יתברך ברוב רחמיו וחסדיו הגדולים. מצב טוב. כריכת עור מהודרת.
בדף האחרון רשמו תלמידיו את שמותיהם לברכה.

Lot : 4

מכתב היסטורי חריף נגד הניאולוגים בכתב יד לוחם מלחמות ה' הגאון רבי אהרן דוד דייטש בעל 'גורן דוד'. פעסט תרל"א.
'... וואהרמאן הירשלר וחביריו עמדו שנית להקים חוקי הקאנגרעס אשר זעם ד' למען יוכלו להדיח אותנו מתורת ד' ולהיות מושלים ח"ו על שונאי ישראל והגם כי תלי"ת בחסד ד' יפלו ויאבדו... בכל זאת צריכין אנו לעשות מה שמוטל עלינו..'
מכתב גדול ומרשים בכתב יד הגאון רבי אהרן דוד דייטש אב"ד יארמוט והגליל בעל 'גורן דוד' לק"ק קארלסבורג להצטרף ל'ארגינאזאטיאן שטאטוש' - ארגון הקהילות האורתודוכסיות בהונגריה.
סמוך לפתיחת הקונגרס הרפורמי בשנת תרכ"ט הוכן התשתית לארגון הקהילות האורתודוכסיות בהונגריה, גדולי תלמידי החתם סופר ובראשם מהר"ם שיק, בעל גרן דוד ובעל מחנה חיים, קראו לרבני וראשי הקהילות להתנתק מארגוני הקהילה הרשמיים ולהקים ארגון אורתודוכסי עצמאי.
 בעל 'גרן דוד' פעל גדולות ונצורות בשטח זה, הוא נסע מדי פעם לעיר הבירה בודפשט למשך זמן ופעל משם במרץ לשכנע את הראשי הקהילות לפרוש ולהצטרף לארגון האורתודוכסי באופן מידי וכמו שמתבטא במכתבו הנוכחי 'ויצא חתן מחדרו וכלה מחופתה לבא בברית ארגינאזאטיאן שטאטוש', מכתב זה נשלח מפעסט בשנת תרל"א. והוא כולל ביטויים קשים נגד המחדשים.
הגאן הצדיק בעל 'גורן דוד' מגדולי תלמידי החתם סופר, היה ידוע גם כפועל ישועות בקרב הארץ, כאשר היו באים אנשי מקומו ומהסביבה להתברך מפי הגה"ק בעל דברי חיים מצאנז היה אומר להם 'לשם מה באים אלי אפשר לנסוע להגאון הצדיק מיארמוט שבמקומכם' (שו"ת גורן דוד ח"ב עמ' ריג).
[1] דף בגודל: 2923 ס"מ. הכל בכתב ידו וחתימתו. מכתב חשוב ונדיר ביותר.

Lot : 5

מכתב מופלא ומרגש בכתב יד הגאון הצדיק רבי נתנאל הכהן פריעד בעל 'פני מבין'.
מכתב נדיר ביותר בכתב יד הרב הגדול הצדיק רבי נתנאל הכהן פריעד אב"ד באלמאז-אויווארוש בעל שו"ת פני מבין לדודו הרה"צ רבי יהושע העשיל הכהן פריעד אב"ד קאפיש.
המכתב נכתב בט"ו לחדש זיו שנת תרנ"ט (1899) ביום היארצייט של אביו רבי יחיאל מיכל הכהן פריעד אב"ד קאפיש ובו מגלה טפח מרגשותיו וצפונות לבו ביום זה וכך כותב 'המו מעי כי היום היארצייט של אדוני אבי הצדיק ז"ל ובהיותי מתבונן חסדי עושה נפלאות לבדו... יתום נשארתי כבר ב' שנים , אתה ה' אלוקים יתום היית עוזר ,והבאתני עד הלום כי מה כוחי, רק עליך ה' נשואות עיני, יושבי בשמים מעודי, וכן תשמרנו ותושיענו לעבוד אותך באהבה ובלב שלם בלי יגון... ואזכה לגדל בני לתורתך הקדושה ולהכניסם לחופה ומע"ט בשמחה אמן כן יהי רצון'.
בהמשך המכתב מתנצל מדוע לא בא לחסות בצל קדשו של דודו 'כי נפשי חשקה בתורה ועתותי ספורות' ועוד ענינים. בצדו של הדף דברי תורה 'למען הלולא דבי אבא'.
הגאון הצדיק רבי נתנאל הכהן פריעד בעל פני מבין (תרי"ח-תרע"ו) מצאצאי רבי נפתלי כ"ץ בעל 'סמיכת חכמים' נודע עוד מימי נערותו בחריפותו ובקיאותו (לשון הגה"ק בעל דרכי תשובה) היה מפורסם בחייו לגדול הדור בדורו (לשון המהר"ש ענגל) ותהלתו מלאה הארץ מגודל חריפותו ועוצם בקיאותו עד להפליא (לשון הגאון רבי שמואל רוזנברג מאונסדורף) היה צדיק וקדוש (ראה הסכמת רמ"ל וינקלר אב"ד מאד לפני מבין על התורה) ומגדולי המשיבים בהונגריה בדורו. למעלה מעשרים שנה החזיק ישיבה חשובה באויווארוש, בימי מלחמת העולם הראשונה הרבה לצום ולהתפלל ועקב כך נחלש גופו עד שהשיב את נשמתו ליצרו והוא בן נ"ח שנים בלבד. מחיבוריו נדפסו שו"ת פני מבין ופני מבין על התורה.
בצד שמאל למעלה כתב אחיינו רבי נפתלי הכהן פריעד בכתב ידו וחתימתו שהמכתב נדפס בקובץ 'שערי אורה' שהוא ערך, אך בבדיקה בקובץ הנ"ל מתברר שרק חלקו של המכתב נדפס ורובו של העמוד הראשון נחשף עתה לראשונה.
דף בגודל: 2314 ס"מ. נייר מסמכים אישי כתוב משני צדי הדף.

Lot : 10

כתב יד חידושים על הש"ס מהגה"צ רבי אברהם שאג אב"ד קאבערסדארף. – כולו בכתב יד קדשו
כרך גדול של חידושים על הש"ס בכתב ידו של הגאון הצדיק רבי אברהם שאג אב"ד קאבערסדארף – מגדולי תלמידי החתם סופר.
כולל חידושים על מסכתות: בבא בתרא, בבא קמא, גיטין, ביצה, קדושין, פסחים, כתובות, נדרים, חולין, בבא מציעא, ועוד קונטרסי ליקוטים שונים. התאריך המוקדם ביותר הנזכר בכתב היד הוא תקפ"ו [1828] בשנה זו התקבל לאב"ד שאטלסדארף ואז התחיל להרביץ תורה בתלמידים והמאוחר הוא שנת תרכ"ח [1868]. למיטב ידיעתינו החידושים טרם נדפסו.
בדף הראשון חתימת ידו: אני הקטן נער שבתלמידים רך בשנים קטן ערך שפל ברך אברהם פריישטאדאט.
בראשי חלק מהמסכתות תאריכים עם כיתובים מענינים כמו בראש מסכת פסחים: מס' פסחים התחלתי בחורף תרכ"ז ד' יזכני ללמוד וללמד.. עד זיבולא בתרייתא ולהנצל מפגעי הזמן ולעסוק בתורתו לשמו.
הגאון רבי אברהם שאג-צוובנר (פריישטאדט תקס"א-ירושלים תרל"ו) גאון מובהק, חריף עצום, צדיק קדוש עליון. בנערותו כבר החל ללמוד אצל החתם סופר והיה חביב אצלו מאוד והרבה לספר מגדולת צדקתו וחריפותו של תלמידו עד שאמר לפני רבים בבית המדרש 'בכמה מקומות לא נמצא תלמיד חכם גדול כמו הרב בשאטלסדארף' (הספד רבי נפתלי סופר בגבול בני נפתלי דרוש לו) וכך כתב עליו רבי זלמן שפיצר חתן החתם סופר בהספדו 'ידוע שהיה מגדולי תלמידי חתם סופר אשר נסמך מאתו לפני חמישים שנה והיה מגדלו ומחבבו עד מאוד'.
מגדולי תלמידיו היה הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד שדבק בו כל חייו וכשעלה רבי אברהם לירושלים בשנת תרל"ג עלה עמו תלמידו הנאמן. כמו כן למד אצלו הגה"ק רבי משולם פייש אב"ד טאהש.
 [324] עמודים גדולים: 2339 ס"מ. מעט כתמי זמן וחיזוקי נייר בודדים,
כריכת עור חדשה נאה.  

Lot : 12

שואה. היתר עגונה בחתימת דייני בית הדין להתרת עגונות מלחמת העולם השניה. פרשבורג תש"ו.

לאחר מלחמת העולם השניה התעוררה בעיה עצומה של עגונות שלא נודע מה עלה בגורל בעליהם בעת המלחמה, ולכן הוקם בית דין מיוחד 'בית דין המרכזי לתקנת עגונות ב"ק ברטסילבא' שהוא ירכז את הגביות עדות ויכריע אם הן רשאיות להינשא.

על פסק הדין חתומים 1)רבי יצחק אייזיק אייכענשטיין אב"ד קיוויאשד – בן רבי אהרן מאיר חתן רבי מנחם מנדל ב"ר יצחק אייזיק מזידיטשויב, נולד בשנת תרע"ג, חתן האדמו"ר רבי אלעזר שפירא אב"ד קיוואשד, שרד את אשוויץ והיה מהרבים הפעילים להקמת בית הדין לעניני עגונות, בשנת תש"ח ביגר לארצות הברית ובהמלצת האדמו"ר רבי יואל מסאטמר – אליו היה מקורב, הקים בית מדרש וקהילה.
2) רבי שמחה בונים גרינברגר דיין ד"ק פרשבורג.
 3)רבי יחזקאל שרגא לנדא אב"ד ווערעצקי וראב"ד נייטרא.
פסק דין זה כולל התרת עגונה על סמך גביית עדות בית הדין בקאשיצע והוא מותנה בכך שהיא צריכה חליצה מאחי בעלה הגר בירושלים.
דף בגודל: 3020 ס"מ. עם קרע במרכז הדף.

Lot : 14

מכתב בכתב יד הגאון רבי משולם זלמן הכהן אב"ד פיורדא בעל 'בגדי כהונה'. 
הגאון בעל 'בגדי כהונה' מגדולי חכמי דורו, תלמיד הגאון רבי יהונתן אייבשיץ, ראש הישיבה הגדולה בפיורדא ורב העיר בין השנים תקמ"ט-תק"פ. 
הגאון בעל ההפלאה כותב לו 'שר התורה והמשנה, אתו החכמה והתבונה, ה"ה כבוד אהובי ידידי הרב הגאון המפורסם יפה נוף, משוש הדור, עומד בפרץ, גודר גדר, עץ הדר בקדש נאדר, החריף ובקי משנתו זך ונקי, נר ישראל, עמוד הימיני, פטיש החזק... חביבים עלי דברי דודים מזהב ומפז יקרים ונחמדים ולפי רוב הענוה אף כי לחוף ימים ישכון, הוא לחוף עניות דעתי ידרוש..." (בגדי כהונה אבן העזר סי' כ) ואף הגאון רבי עקיבא איגר פנה אליו בשאלה (שו"ת בגדי כהונה חו"מ סי' ח).
היה מראשי הלוחמים בריפורמה בגרמניה, על מעמדו בין חכמי דורו ניתן ללמוד מהעובדה שהמכתב הראשון שנדפס בספר 'אלה דברי הברית' נגד הטמפל באלטונה הוא ממהרז"ך ורק אחריו נדפסו מכתביהם של מהר"ם בנעט, רבי עקיבא איגר והחתם סופר. 
 [1] דף. 1722 ס"מ. פיורדא תקס"ג (1803) עם שארית חותם שעוה (עדיין אפשר לקרא חלק מהרשום על החותם) מצב טוב.  

Lot : 18

קונטרס תשובות גדול בכתב יד הגאון רבי יוסף שאול נטאנזאהן אב"ד לבוב בעל שו"ת שואל ומשיב
קובץ גדול של תשובות - ארבעים ואחת עמודים כתובים בכתב יד הגאון הנודע הגאון רבי יוסף שאול נטאנזאהן אב"ד לבוב ומגדולי המשיבים בכל הזמנים בעל שו"ת שואל ומשיב – ט"ו חלקים. 
גאון הגאונים הגאון רבי יוסף שאול הלוי נטאנזאהן בעל "שואל ומשיב" (תקס"ח-תרל"ה) רבה של העיר הגדולה לבוב במשך כעשרים שנה, היה שר התורה כפשוטו וגדול המשיבים בדורו, מכל קצוי ארץ פנו אליו בשאלות, ביקשו את הסכמותיו ושאלו ממנו כתר הוראה וכתבי סמיכה, נודע כקדוש מרחם וכבר בצעירותו היה נערץ אצל גדולי הדור ובראשם בעל "חתם סופר" (ראה בהספד חתן החתם סופר בספר תקון שלמה דף צט-קב). 
בשעה שרבי חיים מצאנז פונה אליו בשאלה בעניני מקוואות הוא מתארו בראש מכתבו "סיני ועוקר הרים, עמוד הימני פטיש החזק, נזר חכמים ונבונים, נר ישראל, כבוד קדושת זיו תפארת ישראל" (שו"ת שואל ומשיב מהדורה תניינא חלק א סימן כד).
[41]  עמודים, כל דף בגודל: 1621 ס"מ על חלק מהדפים נמתח קו דק למחיקה. מצב טוב. כרוך בכריכת עור אמנותית.


Lot : 33

מכתב בכתב יד קדשו של הרה"צ רבי חנה הלברשטאם מקולשיץ הי"ד. בעת היותו בפריסטיק לייארצייט של אביו רבי מנחם מנדל מפריסטיק.
מכתב נדיר כולו בכתב יד קדשו וחתימתו של הרה"ק רבי חנה הלברשטאם מקולשיץ הי"ד מגדולי אדמור"י גאליציה לפני השואה.
המכתב נשלח מפריסטיק לשם הגיע רבי חנה ליארצייט של אביו (וזה כוונתו בשולי המכתב שהוסיף: והנני כותב פה פריסטיק שהנני בכאן עוד מכ"א אדר ראשון') האדמו"ר הרה"ק רבי חנה הלברשטאם מקאלשיץ.
כולל דברי ברכה: 'השי"ת ירום קרנו בכבוד וימלא ה' משאלות לבו לטובה'
הרה"ק רבי חנה מקולשיץ – נודע בקדושתו וטהרתו כאחד האדמורי"ם המופלאים בשושלת הרבנים לבית רבותינו הקדושים מצאנז, וכבר דודו זקנו רבי ישעיה מטשכויב בן זקוניו של הדברי חיים אמר עליו שיש לו הרבה ממידותיו של הדברי חיים. נולד בשנת תרמ"ד לאביו הרה"ק רבי מנחם מנדל מפריסטיק שהיה נכדו של הדברי חיים וחתנו של הרה"ק משינאווא. בצעירותו נתמנה לרב בקולשיץ ועל שמה נקרא, כל ימיו השתוקק כרבי עקיבא למות על קדוש ה' וכך אירע כשנהרג ביום שני של חול המועד סוכות תש"ג.
גודל:1423 ס"מ. ללא תאריך (תרפ"ו ואילך) על נייר מסמכים אישי, מצב מצוין. שמור בתוך כריכת עור מהודרת.

Lot : 38

מכתב ארוך מאת הרה"ק רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם מדוקלא הי"ד וגיסו רבי יונה ראבין

הרה"ק רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד דוקלא (תרל"ח-תש"ב) ממלא מקום אביו הרה"ק רבי מנחם מנדל מפריסטיק בדוקלא ורבה האחרון, סיפור מותו על קדוש ה' הוא נורא,הנאצים פרצו לביתו בשושן פורים ורצחו אותו בעינויים מרים לאחר שסירב לגלח את זקנו ונאבק עם רוצחיו לבל יציתו באש את ספר התורה ושאר ספרי הקדש שלו. 

בשולי המכתב כמה שורות בכתב יד גיסו רבי יונה ראבין מווישניצא, בן הרה"ק רבי נפתלי רבין מוויז'ניצא חתן הרה"ק משינאווא.  
הרה"ק רבי יעקב לייזער מפעשווארסק סיפר בטיש מלוה מוצש"ק פרשת תצוה תשל"ט שהוא הכיר את הרה"ק רבי יחזקאל שרגא בעת שבא לבקר את אחיו רבי חנה בקולשיץ ואמר שהוא היה הנכד הראשון שנקרא על שם הרה"ק משינאווא והיה צדיק גדול וקנאי גדול, ופעם אחת היה במקווה וכבר פשט את בגדיו לטבול, אך בגלל שראה שם צורת 'מגן דוד' יצא משם ואמר שהמקוה הזה טמא ומטמא. (כעץ שתול, הוצאת כולל הוראה דחסידי בעלז, תשע"ה עמ' תי, וראה: דברי חנה השלם עמ' שמ"ה).
דף מקופל. 2 עמ' כל עמ' בגודל: 2117 ס"מ. הכל בכתב ידו וחתימתו, משנת תרפ"א (1921)מצב טוב מאוד.

of 4 pages
×