מכתב בכתב יד הרה"ק רבי קלונימוס קלמיש מפיאסצנא הי"ד עבור גיסתו הרבנית חנה הופשטיין הי"ד בת הרה"ק מקוז'ניץ. מכתב המלצה ובקשה לעזרה מאת הרה"ק רבי רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצנא עבור גיסתו הרבנית מרת חנה הופשטיין בת הרה"ק רבי ירחימיאל משה הופשטיין מקוז'ניץ. ימים ספורים לפני פרוץ המלחמה הגיע הרבנית חנה הופשטיין מארץ ישראל לביקור אצל גיסה הרבי. ביום שני י"ב תשרי הופצץ הבנין בו התגורר האדמו"ר ובנו נפגע, הוא הובהל לבית חולים והגיסה חנה, יחד עם כלת האדמו"ר גיטל המתינו בשערי בית החולים כל הלילה לדעת מה שלום הילד ואז פגעה בהם פצצה גרמנית ומצאו את מותם, הי"ד.הרה"ק רבי קלונימוס קלמיש שפירא הי"ד מפיאסצנא (תרמ"ט-תש"ד) קדוש מרחם היה ובקדושה עלה בסערה השמימה, בן הרה"ק רבי אלימלך מגרודז'יסק, מצאצאי המגיד מקוז'ניץ מצד אביו והמאור ושמש מצד אמו ועל שמו נקרא קלונימוס קלמיש, בשנות העשרים לחייו התמנה לאדמו"ר ורב בפייאסצנא עד בו יום המר ונמהר יום ד' חשון תש"ד בו הועלה על המוקד. שם עולם הקנו לו ספריו החינוכיים חובת התלמידים, הכשרת האברכים ואש קדש.נייר מסמכים בגודל:2128 ס"מ. פיאסצנא תרצ"ב (1932), מלבד נקב של מחורר משרדי במצב טוב. נדיר מאוד.
תמונה מרשימה של הגאון רבי דובער מייזליש אב"ד קראקא ווארשא. וארשא 1891.'תמונת הרב הגאון ר' דובערוש מייזעלש אשר כהן פאר בכתר הרבנות בק"ק ווארשא ' צוייר ונדפס על ידי חיים יוסף הערצמאנן בווגונקר ארשא תרנ"א (1891)דף בגודל:4760 ס"מ שם הצייר והמחוקק בשולי התמונה. קרע קטן בשוליים ללא חסרון. נדיר מאוד.
מכתב תודה וברכה לשר משה מונטיפיורי בחתימת רבי משה דוד אשכנזי מטאלטשווא עם רבני צפת האשכנזים והספרדים הרה"ק רבי משה דוד אשכנזי מטאלטשווא (תקל"ד-תרט"ז) בעל 'תולדות אדם' כהן ארבעים שנה כרבה של טאלטשאווא, נשא ונתן עם החתם סופר ומחותנו הישמח משה. בהגיעו לגיל שבעים שאל את חתנו הייטב לב, אם לעלות לארץ או להדפיס את ספריו והוא יעץ לו לעלות לארץ, שם גם זכה להדפיס ספריו. בשנת תר"ג עלה לירושלים ובתר"ד עבר לכהן כרבה של הקהילה האשכנזית בצפת ועמד בראשה עד פטירתו בי"ח תמוז תרט"ז מחיבוריו נדפסו תולדות אדם על הש"ס (ירושלים תר"ה) עם הסכמת בעל הנתיבות הכותב עליו האי גברא לא צריך לדידי ולדכוותי ובאר שבע על התורה (שם תרי"ג).בנוסף חתומים: רבי שמואל העליר ורבני הקהילה הספרדית בצפת רבי חיים נחום מזרחי ורבי שמואל עבו. [1] דף 2127 ס"מ. נייר ירקרק. צפת ז' אייר תרט"ו.
מכתב המלצה מאת הרה"ק רבי דוד מזלוטפולי בהרה"ק רבי יוחנן מרחמסטריווקא וחתן רבי אהרן מקארליןמכתב המלצה עבור שו"ב הרוצה לעזוב את מלאכתו ולעלות לשכון כבוד בארץ ישראל, אך אין לו שם שום מכיר, לכן מבקש האדמו"ר מאחד מחסידיו הגר בירושלים 'שיקרב אותו וידרוש טובתו בכל האפשר'. הרה"ק רבי דוד טברסקי מזולטופולי בנו של הרה"ק רבי יוחנן מרחמסטריווקא, חתן הרה"ק רבי אהרן מקארלין בעל 'בית אהרן' וחותנו של אחיינו הרה"ק רבי ישראל פרלוב – ה'ינוקא' מסטולין. היה נערץ על אלפי חסידים. שלא כדרך אדמור"י טשרנוביל נהג בצומות וסיגופים, נפטר בשנת תרע"ה.[1] דף. 1320 ס"מ. חתימת יד קדשו, מעט קמטים.
'יצו ד' את הברכה באסמיו ובכל משלח ידיו לטוב' – ברכת הרה"ק רבי ישראל פרלוב – ה'ינוקא' מסטולין.מכתב ברכה בחתימת יד הרה"ק רבי ישראל פרלוב מסטולין. הרה"ק רבי ישראל פרלוב מסטולין - האדמו"ר הינוקא נולד בשנת תרכ"ט לאביו רבי אשר מסטולין, אביו נפטר כשהיה רבי ישראל בן ארבע בלבד ובהוראת סבו שמו עליו החסידים את עינם ובהגיעו לגיל בר מצוה הוכתר לאדמו"ר ואף זקני החסידים קבלו את מרותו, מאז נקרא הינוקא מסטולין. כהן כאדמו"ר למעלה מחמישים שנה ורבבות היו חסידיו, נפטר בעיירת מרפא בגרמניה בשנת תרפ"א ונטמן בפרנקפורט. מכתב תודה לשאר בשרו הרה"ח ר' אהרן הלוי עם דברי ברכה לבביים 'וברכתי תעשה שיצו ד' את הברכה באסמיו ובכל משלח ידיו לטוב ויזכו לקבל רב נחת מכל יו"ח שיח' לאורך ימים ושנים טובים כדרישתם'וברכתי תעשה שיצו ד' את הברכה באסמיו ובכל משלח ידיו לטוב ויזכו לקבל רב נחת מכל יו"ח שיח' לאורך ימים ושנים טובים כדרישתם לטוב'.[1] דף. 1321, נייר מסמכים אישי משנת תר"ע. מצב טוב מאוד.
מכתב נדיר מאת הרה"ק רבי משה פאנעט מדעשמכתב מאת הרה"ק רבי משה פאנט מדעש בנו וממלא מקומו של רבי מנחם מנדל פאנעט בעל מעגלי צדק בן הרה"ק בעל מראה יחזקאל.המכתב כולו כתוב בכתב יד בנו ממלא מקומו רבי יחזקאל פאנעט בעל 'כנסת יחזקאל' וחתום בידי אביו.הרה"ק רבי משה פאנט אב"ד דעש (תר"ג-תרס"ג) צדיק תמים ובעל מופת, בנו וממלא מקומו של הרה"ק רבי מנחם מנדל מדעש משנת תרמ"ה כהן כרב ואדמו"ר בדעש ונשיא כולל זיבנברגן ואלפים קבלו את מרותו. קבל בחסידות מרבי חיים מצאנז ורבי אברהם יהושע מנאסויד העד עליו שהוא בעל רוח הקדש (נחלת צבי קבץ ה עמ' קכ).2329 ס"מ. דעש תרנ"ג (1893), בענין נשואי בת אחיו הרה"ק רבי יחזקאל יוסף פאנעט . מצב טוב.
בעלז: כ"ק מרן אחי שליט"א מרגיש ב"ה הטבה - מכתב מהרה"ק רבי מרדכי רוקח מבילגורייא. כולו בכתב ידו וחתימתו מכתב בכתב יד הרה"ק רבי מרדכי רקח מבילוגרייא אבי כ"ק האדמו"ר מבעלזא שליט"א בענין מצב בריאותו של אחיו הרה"ק רבי אהרן מבעלזא.המכתב נשלח אל שאר בשרו רבי ישכר בער הלוי רוטנברג [אב"ד ואדיסלאב], כולל מכתב המלצה על המוכ"ז שהתמסר הרבה לעזרת האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא.הרה"ק רבי מרדכי רוקח מבילגורייא (תרס"ב-תש"י) בן הרה"ק רבי ישכר דב מבעלזא, מילדות נתגלו בו כשרונות נדירים, נתקבל בשנת תרפ"ז לרב בבילגורייא, ניהל "שולחנות", אך לא נהג באדמורו"ת והתבטל בפני אחיו הגדול רבי אהרן מבעלז אותו העריץ, בתקופת השואה חבר אל אחיו ועמו נמלט בנדודים רבים מפולין להונגריה עד הגיעם לארץ ישראל, בה סייע לאחיו לשקם את חסידות בעלזא, נפטר בקצור ימים בשנת תש"י ונטמן בטבריה, בנו הוא האדמו"ר מבעלזא, שליט"א המכהן כיום.[1] דף. 1520 ס"מ. מצב מצוין.
מכתב מאת הרה"ק רבי משה משאץבן ר' ברוך מויזניץ. תרנ"גמכתב מאת הרה"ק רבי משה משאץ לממונה כולל ויז'ניץ בצפת . הרה"ק רבי משה משאץ (תרכ"ג-תרפ"ו) בן הרה"ק רבי ברוך הגר מויז'ניץ ואחיו של הרה"ק רבי ישראל מויז'ניץ. זכה להתגדל על ברכי סבו בעל 'צמח צדיק' שחיבבו מאוד. משנתמנה לאדמו"ר בשנת תרנ"ג נהרו אליו אלפים, תפילותיו וניגוניו היו לשם ושמחת השבת שלו הייתה לאין שיעור על אף שהיה מדוכא ביסורים (תפארת שבמלכות עמ' 211).דף בגודל: 2113 ס"מ. המכתב נשלח מווינא לשם נסע כנראה לעסוק ברפואות בחדש חשון תרנ"ג.
מכתב ארוך ומעניין בכתב יד האדמו"ר רבי מאיר'ל מאמשינוב בענין הקמת ישיבתו בארץ ישראל.הישיבה נוסדה בחולון כדי להוות מגדלור לקירוב רחוקים, אך "לא זכינו והנסיון לא הצליח ההכרח לא יגונה ועלי להשלים אתכם" שהישיבה תעבור לבני ברק, אך בתנאי שבאמת יש מקום וצורך לפתוח בה עוד ישיבה. האדמו"ר כותב שהוא מבין שמה שמכריע את הכף אצל החסידים הוא לפתוח את הישיבה במקום שיהיה נח לאדמו"ר ולמשפחתו בעת שיעלו ארצה, אך הוא מדגיש שזה אצלו לא שיקול בכלל, רק הישיבה צריכה לקום במקום שיש צורך ובמקום שיש תלמידים הגונים.[1] דף 3118 ס"מ. אגרת אויר משנת תשט"ז. מכתב ארוך ומפורט, כולו בכתב יד קדשו.