חזרה לקטלוג
Images
Place bid
Description

פריט : 8

'רצון יראיו יעשה'

דרשת החתם סופר המופלאה בה חולל מופת להציל את יהודי פרשבורג
מחילול יום הקדוש – יום הכפורים

Description
Images

'רצון יראיו יעשה'

דרשת החתם סופר המופלאה 
בה חולל מופת 
להציל את יהודי פרשבורג
מחילול יום הקדוש – יום הכפורים

דרוש לראש השנה ודרוש לשבת שובה שנת תקצ"א. בעצם כתב יד קדשו של רבינו החתם סופר.

לפנינו דרשה פלאית לשבת שובה, אשר בכח קדושת תורתו, פעל החתם סופר לביטול טקס חידוש מלוכת הקיסר, כדי שיהודי פרשבורג יוכלו לקיים את יום הכיפורים כדת וכדין, כפי שרומז בעצמו בסוף הדרוש.


בדרשתו לשבת שובה, עוסק החתם סופר בביאור דברי הגמרא במסכת ברכות, במעשה בחסיד אחד שבא הגמון אחד באמצע תפילתו ונתן לו שלום ולא החזיר לו שלום.

מדוע בחר החתם סופר לדרוש בשבת שובה על נושא זה, שאינו קשור כלל לימי התשובה?

פתרון הדברים, נמצא בסוף הדרשה, בה כותב החתם סופר, דברים פלאיים, שהם לכאורה סתומים וחתומים, וזה לשונו הקדוש:

והארכתי והמתקתי דבר זה, יען היינו סבורים שהשעה צריכה לכך, שתהיה כתירת המלך בערב יום הכיפורים, או ביום הכיפורים


 ואי אפשר בלא דחיית איזה ענינים ממנהגי ישראל בימים הקדושים וב"ה שנדחה הדבר ולא הוצרכנו לכך

אולם הדברים, מתבארים על פי מעשה שסיפרה בתו של רבינו, הרבנית הצדקנית מרת שמחה לעהמן:

בשנת תקצ"א קבעו ראשי המלוכה בהונגריה את טקס יום חידוש מלוכת הקיסר בעיר פרשבורג בעיצומו של יום הכפורים תקצ"א [ראה קובץ שו"ת חת"ס סי' מ"ד בתשובה מיום כ' אלול תק"צ 'ולהיותי מוטרד מכל צד… לעת עתה, עת האסף פה שרי מלוכה לחדש המלוכה כמפורסם']

אבא זצ"ל הצטער מאד על כך, מכיוון שידע כי על ידי זה יחללו הרבה יהודים את יום הקדוש, כל המאמצים שעשו פרנסי הקהילה כדי לדחות את תהליך ההכתרה עלו בתוהו.

 באותו ערב יום כפור לא חזר אבא זצ"ל הביתה מבית הכנסת, למרות שביום זה מצוה לאכול והמשיך להתפלל בבית הכנסת עד הצהרים.

אחרי חצות היום כיסו
לפתע עננים שחורים את פני השמים, גשמי זעף ירדו מלווים ברוחות סערה, וכתוצאה מכך נהרסו כל שערי הכבוד וכל הקישוטים שנעשו במשך שבועות ברחובות העיר לכבוד המאורע, ובעקבות כך נאלצה הממשלה לדחות את טקס חידוש המלוכה עד אחרי חג הסוכות (את הסיפור שמע רבי אשר אנשיל מילר אב"ד פעטרושאן בזמן לימודיו בישיבת פרשבורג מפיה של הרבנית שמחה, ונדפס בזכרונותיו, עולמו של אבא עמ' ס"ז ומשם במנהגי חתם סופר ירושלים תשע"ו עמ' קע"א)
לאור מעשה זה, מתבאר הפלא ופלא, כוונתו הנסתרת של רבינו החתם סופר, שעל ידי עיסוקו בדרוש זה על ה'התנגשות' בין החסיד לשר והוא דמיון ההתנגשות שיכולה הייתה להיות בין טקס חידוש המלוכה לבני ישראל ביום כיפור – על ידי כח תורתו שעסק בענין זה, עורר בשמים רחמים והמתיק הדינים, לבטל את הטקס בעיצומו של היום הקדוש!!



דרוש 'למען ירבו ימיכם':


בנוסף לדרוש הנ"ל נמצא כאן דרוש על הפסוק 'למען ירבו ימיכם'.

על הדרוש המיוחד שהיה אומר החתם סופר בליל ראש השנה בביתו נאוה קודש, מספר הגאון רבי יוסף נפתלי שטרן:

בליל ראש השנה היה דורש רבינו בביתו, בשובו מבית הכנסת ושם המתינו לו בעלי בתים חשובים מפרשבורג ותלמידיו ואמר בפניהם דרוש בעניני אגדה ובדרך כלל היה פותח בפסוק
'למען ירבו ימיכם' – ומבארו בדרכים שונים –
כפי שהוא בדרוש שלפנינו (הקדמת שער יוסף לדרשות חתם סופר עמ' יח)

זכות מצוות תקיעת שופר בשמחה מצילה מהאויבים:

עוד ענין נפלא ואקטואלי לימי המלחמה כיום, אשר אויבנו קמים עלינו, נמצא בדף זה, בו כותב החתם סופר שזכות קיום מצוות תקיעת שופר בשמחה, מסוגלת לעורר זכרון טוב על עם ישראל בזמן 'הסתר פנים' להנצל
'אם בא צר הצורר'. (עיין בד"ה למה תוקעין ומריעין)

 ********

תיאור כתב היד: דרוש לראש השנה ושבת שובה, פרשבורג תקצ"א. דף גדול: 40 ס"מ.

כתוב משני צידיו. כולל, ששה קטעים שלמים.

מתוך פנקס דרשות החתם סופר בתבנית גראס-פאליא (פוליו גדול) הכולל דרשות ומאמרים מהשנים תקפ"ט-תקצ"ד (ראה תיאורו במבוא הגרנ"צ שטרן לדרשות חתם סופר עמ' י"ג אות ד').

בראש הדרוש רשם מרן החתם סופר:
בעזה"י מה שחנני הי"ת ר"ה אשר מלך [תקצ"א] לפ"ק.

ובשולי הדף:
שבת שובה [ח' תשרי] פ' האזינו, דברי אגדה.

נדפס על פי כתב יד זה בדרשות חתם סופר (קלוזש תרפ"ט) ח"א דף ו, ב-ז, א ודף כה, א-כה, ב.

תיאור כתב היד בהקדמת הגרי"נ שטרן שם דף יג, א אות ד' (בשולי הדף הע' קצרה בכתב יד הגרי"נ שטרן שנמצאת גם בדפוס).

מצב טוב, בשולי הדף קרע עם חסרון של שלש מילים, כרוך בכריכת עור חדשה נאה.

 ********

הסגולות המיוחדות הטמונות 
בכתב יד קדשו של החתם סופר

במשפחת החתם סופר היה מקובל כי כתב יד קדשו של החתם סופר מסוגל לשמירה על כל צרה שלא תבא ובנו רבי שמעון סופר אב"ד קראקא בזמן שהיה צריך לקבל החלטות גורליות בפרלמנט האוסטרי היה מוציא מחיקו מכתב יד אביו והיה מעיין בו. (ראה בספר רבינו שמעון סופר ח"א עמ' נט)

ובעל 'דעת סופר' היה נותן לחולים שנפלו למשכב דף מכתב יד החתם סופר לשים מתחת למראשותיו של החולה (בית סופרים עמ' קעג).

כמו כן כתבי קדשו של ה'חתם סופר' ידועים כסגולה לזש"ק (ראה מקורות בקטלוג זיידי מס' 4 פריט 39) וכן למקשה לילד, כפי שהעיד הגאון רבי יוסף נפתלי שטערן, וכך סברו וקיבלו גדולי הדור כדוגמת בעל 'שבט הלוי' (ראה בשו"ת שבט הלוי ח"ו סי' קסב) ושר התורה הגר"ח קניבסקי (אוצרות הסופר כה, בשם הנגיד רבי שמעון הירשלער שיחי')

הגאון הקדוש מהר"ם בנעט אמר שההסתכלות בכתב יד קדשו של החתם סופר מסוגל ליראת שמים.

וכך מסופר: שפעם הגיע תשובה הלכתית מהחתם סופר אל מהר"ם בנעט והוא עיין בה כמה זמן, ושאלו אותו הסובבים אם מצא איזה דבר הצריך עיון בתשובה, השיב לא, אבל אני מעיין בתשובה כי עצם ההסתכלות בכתב יד קדשו מסוגל ליראת שמים (הקדמה לדרשות חתם סופר עמ' ו).

 וכך מפורסם בשם הרה"ק רבי יואל מסאטמאר שלראות את כתב יד החתם סופר הוא סגולה ליראת שמים.



פריט קודם
חזרה לקטלוג
פריט הבא

פריט : 8

'רצון יראיו יעשה'

דרשת החתם סופר המופלאה בה חולל מופת להציל את יהודי פרשבורג
מחילול יום הקדוש – יום הכפורים

מחיר פתיחה: $30,000
|
Est. Price: $40,000 - $80,000

'רצון יראיו יעשה'

דרשת החתם סופר המופלאה 
בה חולל מופת 
להציל את יהודי פרשבורג
מחילול יום הקדוש – יום הכפורים

דרוש לראש השנה ודרוש לשבת שובה שנת תקצ"א. בעצם כתב יד קדשו של רבינו החתם סופר.

לפנינו דרשה פלאית לשבת שובה, אשר בכח קדושת תורתו, פעל החתם סופר לביטול טקס חידוש מלוכת הקיסר, כדי שיהודי פרשבורג יוכלו לקיים את יום הכיפורים כדת וכדין, כפי שרומז בעצמו בסוף הדרוש.


בדרשתו לשבת שובה, עוסק החתם סופר בביאור דברי הגמרא במסכת ברכות, במעשה בחסיד אחד שבא הגמון אחד באמצע תפילתו ונתן לו שלום ולא החזיר לו שלום.

מדוע בחר החתם סופר לדרוש בשבת שובה על נושא זה, שאינו קשור כלל לימי התשובה?

פתרון הדברים, נמצא בסוף הדרשה, בה כותב החתם סופר, דברים פלאיים, שהם לכאורה סתומים וחתומים, וזה לשונו הקדוש:

והארכתי והמתקתי דבר זה, יען היינו סבורים שהשעה צריכה לכך, שתהיה כתירת המלך בערב יום הכיפורים, או ביום הכיפורים


 ואי אפשר בלא דחיית איזה ענינים ממנהגי ישראל בימים הקדושים וב"ה שנדחה הדבר ולא הוצרכנו לכך

אולם הדברים, מתבארים על פי מעשה שסיפרה בתו של רבינו, הרבנית הצדקנית מרת שמחה לעהמן:

בשנת תקצ"א קבעו ראשי המלוכה בהונגריה את טקס יום חידוש מלוכת הקיסר בעיר פרשבורג בעיצומו של יום הכפורים תקצ"א [ראה קובץ שו"ת חת"ס סי' מ"ד בתשובה מיום כ' אלול תק"צ 'ולהיותי מוטרד מכל צד… לעת עתה, עת האסף פה שרי מלוכה לחדש המלוכה כמפורסם']

אבא זצ"ל הצטער מאד על כך, מכיוון שידע כי על ידי זה יחללו הרבה יהודים את יום הקדוש, כל המאמצים שעשו פרנסי הקהילה כדי לדחות את תהליך ההכתרה עלו בתוהו.

 באותו ערב יום כפור לא חזר אבא זצ"ל הביתה מבית הכנסת, למרות שביום זה מצוה לאכול והמשיך להתפלל בבית הכנסת עד הצהרים.

אחרי חצות היום כיסו
לפתע עננים שחורים את פני השמים, גשמי זעף ירדו מלווים ברוחות סערה, וכתוצאה מכך נהרסו כל שערי הכבוד וכל הקישוטים שנעשו במשך שבועות ברחובות העיר לכבוד המאורע, ובעקבות כך נאלצה הממשלה לדחות את טקס חידוש המלוכה עד אחרי חג הסוכות (את הסיפור שמע רבי אשר אנשיל מילר אב"ד פעטרושאן בזמן לימודיו בישיבת פרשבורג מפיה של הרבנית שמחה, ונדפס בזכרונותיו, עולמו של אבא עמ' ס"ז ומשם במנהגי חתם סופר ירושלים תשע"ו עמ' קע"א)
לאור מעשה זה, מתבאר הפלא ופלא, כוונתו הנסתרת של רבינו החתם סופר, שעל ידי עיסוקו בדרוש זה על ה'התנגשות' בין החסיד לשר והוא דמיון ההתנגשות שיכולה הייתה להיות בין טקס חידוש המלוכה לבני ישראל ביום כיפור – על ידי כח תורתו שעסק בענין זה, עורר בשמים רחמים והמתיק הדינים, לבטל את הטקס בעיצומו של היום הקדוש!!



דרוש 'למען ירבו ימיכם':


בנוסף לדרוש הנ"ל נמצא כאן דרוש על הפסוק 'למען ירבו ימיכם'.

על הדרוש המיוחד שהיה אומר החתם סופר בליל ראש השנה בביתו נאוה קודש, מספר הגאון רבי יוסף נפתלי שטרן:

בליל ראש השנה היה דורש רבינו בביתו, בשובו מבית הכנסת ושם המתינו לו בעלי בתים חשובים מפרשבורג ותלמידיו ואמר בפניהם דרוש בעניני אגדה ובדרך כלל היה פותח בפסוק
'למען ירבו ימיכם' – ומבארו בדרכים שונים –
כפי שהוא בדרוש שלפנינו (הקדמת שער יוסף לדרשות חתם סופר עמ' יח)

זכות מצוות תקיעת שופר בשמחה מצילה מהאויבים:

עוד ענין נפלא ואקטואלי לימי המלחמה כיום, אשר אויבנו קמים עלינו, נמצא בדף זה, בו כותב החתם סופר שזכות קיום מצוות תקיעת שופר בשמחה, מסוגלת לעורר זכרון טוב על עם ישראל בזמן 'הסתר פנים' להנצל
'אם בא צר הצורר'. (עיין בד"ה למה תוקעין ומריעין)

 ********

תיאור כתב היד: דרוש לראש השנה ושבת שובה, פרשבורג תקצ"א. דף גדול: 40 ס"מ.

כתוב משני צידיו. כולל, ששה קטעים שלמים.

מתוך פנקס דרשות החתם סופר בתבנית גראס-פאליא (פוליו גדול) הכולל דרשות ומאמרים מהשנים תקפ"ט-תקצ"ד (ראה תיאורו במבוא הגרנ"צ שטרן לדרשות חתם סופר עמ' י"ג אות ד').

בראש הדרוש רשם מרן החתם סופר:
בעזה"י מה שחנני הי"ת ר"ה אשר מלך [תקצ"א] לפ"ק.

ובשולי הדף:
שבת שובה [ח' תשרי] פ' האזינו, דברי אגדה.

נדפס על פי כתב יד זה בדרשות חתם סופר (קלוזש תרפ"ט) ח"א דף ו, ב-ז, א ודף כה, א-כה, ב.

תיאור כתב היד בהקדמת הגרי"נ שטרן שם דף יג, א אות ד' (בשולי הדף הע' קצרה בכתב יד הגרי"נ שטרן שנמצאת גם בדפוס).

מצב טוב, בשולי הדף קרע עם חסרון של שלש מילים, כרוך בכריכת עור חדשה נאה.

 ********

הסגולות המיוחדות הטמונות 
בכתב יד קדשו של החתם סופר

במשפחת החתם סופר היה מקובל כי כתב יד קדשו של החתם סופר מסוגל לשמירה על כל צרה שלא תבא ובנו רבי שמעון סופר אב"ד קראקא בזמן שהיה צריך לקבל החלטות גורליות בפרלמנט האוסטרי היה מוציא מחיקו מכתב יד אביו והיה מעיין בו. (ראה בספר רבינו שמעון סופר ח"א עמ' נט)

ובעל 'דעת סופר' היה נותן לחולים שנפלו למשכב דף מכתב יד החתם סופר לשים מתחת למראשותיו של החולה (בית סופרים עמ' קעג).

כמו כן כתבי קדשו של ה'חתם סופר' ידועים כסגולה לזש"ק (ראה מקורות בקטלוג זיידי מס' 4 פריט 39) וכן למקשה לילד, כפי שהעיד הגאון רבי יוסף נפתלי שטערן, וכך סברו וקיבלו גדולי הדור כדוגמת בעל 'שבט הלוי' (ראה בשו"ת שבט הלוי ח"ו סי' קסב) ושר התורה הגר"ח קניבסקי (אוצרות הסופר כה, בשם הנגיד רבי שמעון הירשלער שיחי')

הגאון הקדוש מהר"ם בנעט אמר שההסתכלות בכתב יד קדשו של החתם סופר מסוגל ליראת שמים.

וכך מסופר: שפעם הגיע תשובה הלכתית מהחתם סופר אל מהר"ם בנעט והוא עיין בה כמה זמן, ושאלו אותו הסובבים אם מצא איזה דבר הצריך עיון בתשובה, השיב לא, אבל אני מעיין בתשובה כי עצם ההסתכלות בכתב יד קדשו מסוגל ליראת שמים (הקדמה לדרשות חתם סופר עמ' ו).

 וכך מפורסם בשם הרה"ק רבי יואל מסאטמאר שלראות את כתב יד החתם סופר הוא סגולה ליראת שמים.



פריט קודם
חזרה לקטלוג
פריט הבא

'רצון יראיו יעשה'

דרשת החתם סופר המופלאה 
בה חולל מופת 
להציל את יהודי פרשבורג
מחילול יום הקדוש – יום הכפורים

דרוש לראש השנה ודרוש לשבת שובה שנת תקצ"א. בעצם כתב יד קדשו של רבינו החתם סופר.

לפנינו דרשה פלאית לשבת שובה, אשר בכח קדושת תורתו, פעל החתם סופר לביטול טקס חידוש מלוכת הקיסר, כדי שיהודי פרשבורג יוכלו לקיים את יום הכיפורים כדת וכדין, כפי שרומז בעצמו בסוף הדרוש.


בדרשתו לשבת שובה, עוסק החתם סופר בביאור דברי הגמרא במסכת ברכות, במעשה בחסיד אחד שבא הגמון אחד באמצע תפילתו ונתן לו שלום ולא החזיר לו שלום.

מדוע בחר החתם סופר לדרוש בשבת שובה על נושא זה, שאינו קשור כלל לימי התשובה?

פתרון הדברים, נמצא בסוף הדרשה, בה כותב החתם סופר, דברים פלאיים, שהם לכאורה סתומים וחתומים, וזה לשונו הקדוש:

והארכתי והמתקתי דבר זה, יען היינו סבורים שהשעה צריכה לכך, שתהיה כתירת המלך בערב יום הכיפורים, או ביום הכיפורים


 ואי אפשר בלא דחיית איזה ענינים ממנהגי ישראל בימים הקדושים וב"ה שנדחה הדבר ולא הוצרכנו לכך

אולם הדברים, מתבארים על פי מעשה שסיפרה בתו של רבינו, הרבנית הצדקנית מרת שמחה לעהמן:

בשנת תקצ"א קבעו ראשי המלוכה בהונגריה את טקס יום חידוש מלוכת הקיסר בעיר פרשבורג בעיצומו של יום הכפורים תקצ"א [ראה קובץ שו"ת חת"ס סי' מ"ד בתשובה מיום כ' אלול תק"צ 'ולהיותי מוטרד מכל צד… לעת עתה, עת האסף פה שרי מלוכה לחדש המלוכה כמפורסם']

אבא זצ"ל הצטער מאד על כך, מכיוון שידע כי על ידי זה יחללו הרבה יהודים את יום הקדוש, כל המאמצים שעשו פרנסי הקהילה כדי לדחות את תהליך ההכתרה עלו בתוהו.

 באותו ערב יום כפור לא חזר אבא זצ"ל הביתה מבית הכנסת, למרות שביום זה מצוה לאכול והמשיך להתפלל בבית הכנסת עד הצהרים.

אחרי חצות היום כיסו
לפתע עננים שחורים את פני השמים, גשמי זעף ירדו מלווים ברוחות סערה, וכתוצאה מכך נהרסו כל שערי הכבוד וכל הקישוטים שנעשו במשך שבועות ברחובות העיר לכבוד המאורע, ובעקבות כך נאלצה הממשלה לדחות את טקס חידוש המלוכה עד אחרי חג הסוכות (את הסיפור שמע רבי אשר אנשיל מילר אב"ד פעטרושאן בזמן לימודיו בישיבת פרשבורג מפיה של הרבנית שמחה, ונדפס בזכרונותיו, עולמו של אבא עמ' ס"ז ומשם במנהגי חתם סופר ירושלים תשע"ו עמ' קע"א)
לאור מעשה זה, מתבאר הפלא ופלא, כוונתו הנסתרת של רבינו החתם סופר, שעל ידי עיסוקו בדרוש זה על ה'התנגשות' בין החסיד לשר והוא דמיון ההתנגשות שיכולה הייתה להיות בין טקס חידוש המלוכה לבני ישראל ביום כיפור – על ידי כח תורתו שעסק בענין זה, עורר בשמים רחמים והמתיק הדינים, לבטל את הטקס בעיצומו של היום הקדוש!!

לחץ כאן

לחץ כאן

דרוש 'למען ירבו ימיכם':


בנוסף לדרוש הנ"ל נמצא כאן דרוש על הפסוק 'למען ירבו ימיכם'.

על הדרוש המיוחד שהיה אומר החתם סופר בליל ראש השנה בביתו נאוה קודש, מספר הגאון רבי יוסף נפתלי שטרן:

בליל ראש השנה היה דורש רבינו בביתו, בשובו מבית הכנסת ושם המתינו לו בעלי בתים חשובים מפרשבורג ותלמידיו ואמר בפניהם דרוש בעניני אגדה ובדרך כלל היה פותח בפסוק
'למען ירבו ימיכם' – ומבארו בדרכים שונים –
כפי שהוא בדרוש שלפנינו (הקדמת שער יוסף לדרשות חתם סופר עמ' יח)

זכות מצוות תקיעת שופר בשמחה מצילה מהאויבים:

עוד ענין נפלא ואקטואלי לימי המלחמה כיום, אשר אויבנו קמים עלינו, נמצא בדף זה, בו כותב החתם סופר שזכות קיום מצוות תקיעת שופר בשמחה, מסוגלת לעורר זכרון טוב על עם ישראל בזמן 'הסתר פנים' להנצל
'אם בא צר הצורר'. (עיין בד"ה למה תוקעין ומריעין)

 ********

תיאור כתב היד: דרוש לראש השנה ושבת שובה, פרשבורג תקצ"א. דף גדול: 40 ס"מ.

כתוב משני צידיו. כולל, ששה קטעים שלמים.

מתוך פנקס דרשות החתם סופר בתבנית גראס-פאליא (פוליו גדול) הכולל דרשות ומאמרים מהשנים תקפ"ט-תקצ"ד (ראה תיאורו במבוא הגרנ"צ שטרן לדרשות חתם סופר עמ' י"ג אות ד').

בראש הדרוש רשם מרן החתם סופר:
בעזה"י מה שחנני הי"ת ר"ה אשר מלך [תקצ"א] לפ"ק.

ובשולי הדף:
שבת שובה [ח' תשרי] פ' האזינו, דברי אגדה.

נדפס על פי כתב יד זה בדרשות חתם סופר (קלוזש תרפ"ט) ח"א דף ו, ב-ז, א ודף כה, א-כה, ב.

תיאור כתב היד בהקדמת הגרי"נ שטרן שם דף יג, א אות ד' (בשולי הדף הע' קצרה בכתב יד הגרי"נ שטרן שנמצאת גם בדפוס).

מצב טוב, בשולי הדף קרע עם חסרון של שלש מילים, כרוך בכריכת עור חדשה נאה.

 ********

הסגולות המיוחדות הטמונות 
בכתב יד קדשו של החתם סופר

במשפחת החתם סופר היה מקובל כי כתב יד קדשו של החתם סופר מסוגל לשמירה על כל צרה שלא תבא ובנו רבי שמעון סופר אב"ד קראקא בזמן שהיה צריך לקבל החלטות גורליות בפרלמנט האוסטרי היה מוציא מחיקו מכתב יד אביו והיה מעיין בו. (ראה בספר רבינו שמעון סופר ח"א עמ' נט)

ובעל 'דעת סופר' היה נותן לחולים שנפלו למשכב דף מכתב יד החתם סופר לשים מתחת למראשותיו של החולה (בית סופרים עמ' קעג).

כמו כן כתבי קדשו של ה'חתם סופר' ידועים כסגולה לזש"ק (ראה מקורות בקטלוג זיידי מס' 4 פריט 39) וכן למקשה לילד, כפי שהעיד הגאון רבי יוסף נפתלי שטערן, וכך סברו וקיבלו גדולי הדור כדוגמת בעל 'שבט הלוי' (ראה בשו"ת שבט הלוי ח"ו סי' קסב) ושר התורה הגר"ח קניבסקי (אוצרות הסופר כה, בשם הנגיד רבי שמעון הירשלער שיחי')

הגאון הקדוש מהר"ם בנעט אמר שההסתכלות בכתב יד קדשו של החתם סופר מסוגל ליראת שמים.

וכך מסופר: שפעם הגיע תשובה הלכתית מהחתם סופר אל מהר"ם בנעט והוא עיין בה כמה זמן, ושאלו אותו הסובבים אם מצא איזה דבר הצריך עיון בתשובה, השיב לא, אבל אני מעיין בתשובה כי עצם ההסתכלות בכתב יד קדשו מסוגל ליראת שמים (הקדמה לדרשות חתם סופר עמ' ו).

 וכך מפורסם בשם הרה"ק רבי יואל מסאטמאר שלראות את כתב יד החתם סופר הוא סגולה ליראת שמים.