חזרה לקטלוג
Images
Place bid
Description

פריט : 70

קירוב צאצאי אנוסי ספרד ופורטוגל – תשובה ארוכה להלכה מאת הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין

Description
Images

קירוב צאצאי אנוסי ספרד ופורטוגל – תשובה ארוכה להלכה מאת הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין


תשובה ארוכה להלכה ולמעשה – 5 עמודים בענין היתר אנוסי ספרד ופורטוגל לבא בקהל, בכתב יד וחתימת הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, ראש ישיבת חכמי לובלין ומייסד הדף היומי.

לאחר דיון ארוך ומעמיק מלא וגדוש בבקיאות מדהימה בתשובות חכמי הספרדים מהמאה השש עשרה בנדון, קובע המהר"ם שפירא באופן חד משמעי שיש לקבלם ולקרבם באהבה.

וכך הוא חותם את דבריו בלב מלא רגש של גדול בישראל:

"בהא נחיתנא ובהא סליקנא להתירם לבא בקהל, ומצוה להכניסם תחת כנפי השכינה, כי הם תולעת יעקב, עצם מעצמנו ובשר מבשרנו… ועכשיו מתגעגעים לשוב לדת יהודית … יבואו אלינו וישאו בעול תורה ומצוות ככל ישראל הכשרים".

 שאלת אנוסי פורטוגל:

במהפכת אוקטובר 1910 בוטל משטר המלוכה בפורטוגל ששלט בממלכה קרוב לשמונה מאות שנה ולקראת סוף מלחמת העולם הראשונה החלו להישמע קולות הקוראות לחופש דת לצאצאי האנוסים, אשר עקבותיהם כמעט ונעלמו ברבות הימים. הגדילו לעשות מהנדס המכרות הנודע שמואל שוורץ מפולין שהתיישב בליסבון והקצין הפורטוגלי מצאצאי האנוסים שהתגייר, ארתור קרלוס דה בארוש באשטו (Artur Carlos de Barros Basto) ובשמו היהודי: אברהם ישראל בן ראש, שקראו לאנוסים לשוב אל חיק מחצבתם ולהחזיק במנהגי היהודים בגלוי.

בעקבות התעוררות זו, הונחה השאלה לפתחם של ראשי 'אגודת ישראל' והם פנו אל גדולי ישראל לברר את מעמדם על פי ההלכה היהודית.

ובכך עוסקת תשובתו של המהר"ם שפירא הממוענת אל 'ראשי אגודת ישראל העולמית בעיר וויען'.

בשנת תרפ"ט עלתה שאלה זו בכנסיה הגדולה השניה בוינה 'ויצא בהסכם כולם להתיר' (ראה שו"ת מערכי לב להגרי"ל צירלסון, קשנוב תרצ"ב, אבן העזר סי' ע"א)

פיעטרקוב [תרפ"ה בערך]. [3] דף (5 עמ') נייר מכתבים רשמי: 23*29 ס"מ. סימני קרע קלים בשוליים, ללא חסרון.

נדפס על פי כתב יד זה בקובץ קול התורה, קובץ נח (אדר תשס"ה) עמ' קי-קיג.

פריט קודם
חזרה לקטלוג
פריט הבא

פריט : 70

קירוב צאצאי אנוסי ספרד ופורטוגל – תשובה ארוכה להלכה מאת הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין

מחיר פתיחה: $4,000
|
Est. Price: $5,000 - $7,000

קירוב צאצאי אנוסי ספרד ופורטוגל – תשובה ארוכה להלכה מאת הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין


תשובה ארוכה להלכה ולמעשה – 5 עמודים בענין היתר אנוסי ספרד ופורטוגל לבא בקהל, בכתב יד וחתימת הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, ראש ישיבת חכמי לובלין ומייסד הדף היומי.

לאחר דיון ארוך ומעמיק מלא וגדוש בבקיאות מדהימה בתשובות חכמי הספרדים מהמאה השש עשרה בנדון, קובע המהר"ם שפירא באופן חד משמעי שיש לקבלם ולקרבם באהבה.

וכך הוא חותם את דבריו בלב מלא רגש של גדול בישראל:

"בהא נחיתנא ובהא סליקנא להתירם לבא בקהל, ומצוה להכניסם תחת כנפי השכינה, כי הם תולעת יעקב, עצם מעצמנו ובשר מבשרנו… ועכשיו מתגעגעים לשוב לדת יהודית … יבואו אלינו וישאו בעול תורה ומצוות ככל ישראל הכשרים".

 שאלת אנוסי פורטוגל:

במהפכת אוקטובר 1910 בוטל משטר המלוכה בפורטוגל ששלט בממלכה קרוב לשמונה מאות שנה ולקראת סוף מלחמת העולם הראשונה החלו להישמע קולות הקוראות לחופש דת לצאצאי האנוסים, אשר עקבותיהם כמעט ונעלמו ברבות הימים. הגדילו לעשות מהנדס המכרות הנודע שמואל שוורץ מפולין שהתיישב בליסבון והקצין הפורטוגלי מצאצאי האנוסים שהתגייר, ארתור קרלוס דה בארוש באשטו (Artur Carlos de Barros Basto) ובשמו היהודי: אברהם ישראל בן ראש, שקראו לאנוסים לשוב אל חיק מחצבתם ולהחזיק במנהגי היהודים בגלוי.

בעקבות התעוררות זו, הונחה השאלה לפתחם של ראשי 'אגודת ישראל' והם פנו אל גדולי ישראל לברר את מעמדם על פי ההלכה היהודית.

ובכך עוסקת תשובתו של המהר"ם שפירא הממוענת אל 'ראשי אגודת ישראל העולמית בעיר וויען'.

בשנת תרפ"ט עלתה שאלה זו בכנסיה הגדולה השניה בוינה 'ויצא בהסכם כולם להתיר' (ראה שו"ת מערכי לב להגרי"ל צירלסון, קשנוב תרצ"ב, אבן העזר סי' ע"א)

פיעטרקוב [תרפ"ה בערך]. [3] דף (5 עמ') נייר מכתבים רשמי: 23*29 ס"מ. סימני קרע קלים בשוליים, ללא חסרון.

נדפס על פי כתב יד זה בקובץ קול התורה, קובץ נח (אדר תשס"ה) עמ' קי-קיג.

פריט קודם
חזרה לקטלוג
פריט הבא

קירוב צאצאי אנוסי ספרד ופורטוגל – תשובה ארוכה להלכה מאת הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין


תשובה ארוכה להלכה ולמעשה – 5 עמודים בענין היתר אנוסי ספרד ופורטוגל לבא בקהל, בכתב יד וחתימת הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, ראש ישיבת חכמי לובלין ומייסד הדף היומי.

לאחר דיון ארוך ומעמיק מלא וגדוש בבקיאות מדהימה בתשובות חכמי הספרדים מהמאה השש עשרה בנדון, קובע המהר"ם שפירא באופן חד משמעי שיש לקבלם ולקרבם באהבה.

וכך הוא חותם את דבריו בלב מלא רגש של גדול בישראל:

"בהא נחיתנא ובהא סליקנא להתירם לבא בקהל, ומצוה להכניסם תחת כנפי השכינה, כי הם תולעת יעקב, עצם מעצמנו ובשר מבשרנו… ועכשיו מתגעגעים לשוב לדת יהודית … יבואו אלינו וישאו בעול תורה ומצוות ככל ישראל הכשרים".

 שאלת אנוסי פורטוגל:

במהפכת אוקטובר 1910 בוטל משטר המלוכה בפורטוגל ששלט בממלכה קרוב לשמונה מאות שנה ולקראת סוף מלחמת העולם הראשונה החלו להישמע קולות הקוראות לחופש דת לצאצאי האנוסים, אשר עקבותיהם כמעט ונעלמו ברבות הימים. הגדילו לעשות מהנדס המכרות הנודע שמואל שוורץ מפולין שהתיישב בליסבון והקצין הפורטוגלי מצאצאי האנוסים שהתגייר, ארתור קרלוס דה בארוש באשטו (Artur Carlos de Barros Basto) ובשמו היהודי: אברהם ישראל בן ראש, שקראו לאנוסים לשוב אל חיק מחצבתם ולהחזיק במנהגי היהודים בגלוי.

בעקבות התעוררות זו, הונחה השאלה לפתחם של ראשי 'אגודת ישראל' והם פנו אל גדולי ישראל לברר את מעמדם על פי ההלכה היהודית.

ובכך עוסקת תשובתו של המהר"ם שפירא הממוענת אל 'ראשי אגודת ישראל העולמית בעיר וויען'.

בשנת תרפ"ט עלתה שאלה זו בכנסיה הגדולה השניה בוינה 'ויצא בהסכם כולם להתיר' (ראה שו"ת מערכי לב להגרי"ל צירלסון, קשנוב תרצ"ב, אבן העזר סי' ע"א)

פיעטרקוב [תרפ"ה בערך]. [3] דף (5 עמ') נייר מכתבים רשמי: 23*29 ס"מ. סימני קרע קלים בשוליים, ללא חסרון.

נדפס על פי כתב יד זה בקובץ קול התורה, קובץ נח (אדר תשס"ה) עמ' קי-קיג.