To attend this auction live or leave absentee bids
פריט : 58
מנהגי אשכנז – כתב יד חשוב וקדום
אשכנז, רט"ו [1455]
מנהגי אשכנז – כתב יד חשוב וקדום
אשכנז, רט"ו [1455]
מאבני הבנין של יהדות אשכנז, הייתה השמירה על מסורת המנהגים. לשם כך ערכו גדולי חכמי אשכנז חיבורים מיוחדים בהם קיבצו את המסורות והמנהגים שהיו נהוגים במקומות מושבותיהם.
לפניך, כתב יד קדום וחשוב ביותר, שנכתב באוסטריה במאה החמש עשרה, עם תגליות חדשות.
הוא נכתב על ידי סופר בר סמכא, שעמד למבחן אצל חד מגדולי חכמי אשכנז (ראה להלן).
בקולופון שבסוף כתב היד רשם הסופר את מועד ומקום חתימתו:
סליקו מנהגי'[ם] מכל השנה, לשוכן בשמי מעונה,
ואתן שבח ורננה, והיה לי למנה, ולעדת מי מנה
וסיימתי אותו' י"ט ימים לחודש אב רט"ו לפרט קטן
במתא דורשטין, נאום הקטן לבלר יצחק בר משלם
דורשטין היא דירנשטיין [Durnstein] שבאוסטריה על גדות הדנובה במחוז אוסטריה-התחתית.
לא רבים הם כתבי היד בהם נותן הסופר כל כך הרבה פרטים על חייו, אולם כאן הסופר 'מנדב' לנו פרטים רבים.
מהם עולה כי, הסופר ר' יצחק בר משולם מדירנשטיין נולד לאביו ר' שמואל ב"ר יודא עקיבא, ומרת רעכלין, נראה שלמד תחילה אצל אביו ומכנהו אבי מורי, אביו נפטר בשנת רכ"ז (1467) בעיר רינטלן ונטמן בעיר מינדן, ואמו נפטרה בשנת רכ"ט (1469). הוא מספר שעמד למבחן על הלכות שחיטות ובדיקות 'לפני האשל הגדול מהר"ז יצ"ו הנקרא מהר"ר זאוויל אנדרנך'. וקיבל 'קבלה' על שחיטה מר' גוצליק צולפיך (ראה במחקר המצורף) בבית הכנסת של רבי ליוואי הישיש [הוא כנראה רבי ליווא לנדא, אבי רבי יעקב לנדא בעל 'האגור']
כל הפרטים הנ"ל רשם ר' יצחק בסוף כתב היד, בזה הלשון
'אמי מרתי מרת רעכלין בת הר שמוא'[ל] ז"ל הלכה לעולמ'[ה] והניח'[ה] חיים לכ"י יום ראשו' מח"ה דסוכו'[ת] שנת רכ"ט לאלף השישי תנצב"ה בע"א.
— שיני בשבת בששה עשר יום לחודש כסליו שנת חמשת אלפים ומאתים ושלשה ועשרים לבריאת העולם נתן לי גוצלק צולפיך יצ"ו קבלה על הבדיק' וגם באותו פעם החזרתי השחיטו'[ת] לפניו ואח'? בשנת רכז לפרט לאלף הששי בחודש כסלו החזרתי שחיטות ובדיקות לפני האשל הגדול מהר"ז יצ"ו הנקרא מה"ר זאוויל אנדרנך בעיר בבית הכנסת של הר' ליוואי הישיש שי'
באחד בשבת בחמשה ימים לחדש שבט רכ"ז לפרט באלף הששי נפלה עטרת ראשי וחשך המאור הגדול ונהפך לאבל כינורי ועוגבי לקול בוכים והלך לעולמו א"א מרי הר' משלם ב"ר יודא עקיבא ז"ל בעיר רינטלן ונקבר למחרתו ו' שבט רכז בק"ק מינדין תהא נפשו צרורה בצרור החיים עם שאר צדיקי'[ם] וצדקניו'[ת] בע"א [?]
********
כתב היד הנו ספר המנהגים לרבי אברהם קלויזנר, מגדולי אושטרייך, רבם של ראשי המדברים בעניני מנהגי אשכנז, הלא הם, המהרי"ל ורבי אייזיק טירנא.
חקירה מדוקדקת של כתב היד העלתה פרטים מדהימים על יחודו וחשיבותו.
מצויות בו הגהות חדשות שלא נדפסו מעולם, נוסחאות טובות ומועילות, וכן קטעים שבספר הנדפס, נמצאים בחלק ה'הגהות' ונמצאים כאן כחלק מגוף הספר וכן להיפך, קטעים שבנדפס הם חלק מגוף הספר, נמצאים כאן ב'הגהות' (ראה להלן על מבנה החיבור).
מנהגי מהרא"ק נדפסו לראשונה בשנת שי"ט (ראה בפריט הסמוך). המהדורה המושלמת ביותר, המבוססת על כל כתבי היד החשובים של החיבור נדפסה בירושלים בשנת תשס"ו.
מעיון בכתב היד שלפנינו עולה, שהוא קרוב בסגנונו לכתב יד ירושלים (4199) שהוא כתב היד החשוב של החיבור שהיה לפניהם, אך מצויים בו חילופי נוסחאות, שחלקם טובים משאר כתבי היד, וכן כאמור, הגהות שאינן נמצאות בכתב היד האחרים, לרבות כתב יד ירושלים (ראה לדוגמא בהלכות חנוכה דף 4 טור שני אמר רב הונא הזהיר וכו' ובהלכות פסח דף 14 טור ראשון: מהר"ם אומר אם נפסד האפיקומן שיכול לסמוך על מה שאכל כבר ואין צריך יותר וכו' הגהות אלו ועוד אינן נמצאות בכתבי יד אחרים, כפי שניתן להתרשם מחסרונן במהדורה המיוסדת על כל הכתבי היד החשובים)
לסיכום, כתב היד החשוב והקדום שלפנינו, לא עמד עד עתה בפני החוקרים.
ראוי שהוצאה חדשה של החיבור, תזדקק לכתב יד חשוב ויחודי זה.
*********
רבי אברהם קלויזנר – מהרא"ק (נפטר: קס"ח לערך) נמנה על גדולי 'חכמי אושטרייך', רבם של בעלי המנהגים, המהרי"ל ורבי אייזיק טירנא. תלמידים אלו הזכירוהו בכבוד והביאו ממנהגיו.
בהקדמת מנהגי מהרי"ל כתוב עליו 'גדול בדורו… והיה נזהר גם כן במנהגים' (כלומר מקפיד לשמור על המנהגים הקדמונים) ורבי אייזיק טירנא בהקדמתו לספר מנהגיו המפורסם כותב עליו: 'התייר הגדול מוהר"ר אברהם קלוזנער זצ"ל רבי מובהק, שהיה מעיקרי תושבי אושטרייך בקי ויודע עיקר מנהגים ומימיו אנו שותים'.
ספר המנהגים אשר שמו של רבי אברהם קלויזנר נקרא עליו, הוא למעשה ספר מנהגים קדום, כנראה מקורו מבית מדרשו של רש"י ותלמידיו, עליהם כתבו במשך הדורות כמה חכמים 'הגהות'. אחד החכמים המפורסמים ביותר שערך את הספר עצמו ואף הוסיף הגהות הוא רבי אברהם קלויזנר.
צורת כתיבת החיבור היא מעניינת. הסופר ביקש להשוות לכתב היד מימד אמנותי וכך הוא משרטט את כתב היד בצורות גאומטריות שונות. ואת המחלקות השונות הוא פותח באות רבתי.
דורשטין רט"ו [1455]. 19*14 ס"מ. 23 דפים, נייר. מתחיל מאמצע דיני נטילת לולב (סי' נ' בנדפס). כתמי מים, קרעים בפינות השוליים העליונים, עם מעט פגיעה בטקסט בחלק מהדפים, השלמות נייר וחיזוקים ישנים במקומות הנ"ל. כריכה חדשה נאה.
גדולי ישראל במשך כל הדורות הזהירו על שמירת המנהגים. ידועים דברי המהרי"ל בהלכות יום כיפור שאין לשנות מנהג התפילות, ואפילו לא את הניגונים הרגילים וכן קבע הרמ"א בשלחן ערוך (או"ח סי' תר"צ) 'אין לבטל שום מנהג או ללעוג עליו, כי לא לחינם הוקבעו'.
