ספר בית מאיר – העותק האישי של המחבר עם מאות הוספות בכתב ידו
ספר בית מאיר אבן העזר – מלא וגדוש במאות חידושים והשלמות בעצם כתב יד קדשו של המחבר הגאון הגדול רבי מאיר פוזנר.
הוספות אלו שמנינם מגיע לכשלוש מאות וחמישים!! עולות לכדי חיבור 'בית מאיר – מהדורא בתרא'.
עותק אישי ומיוחד זה, נזכר על ידי ה'בית מאיר' בעצמו בספריו, לדוג' בבית מאיר יורה דעה סימן קפ"ז סק"י , עיין בספרי בית מאיר כי שם ביארתי על נכון בסימן קי"ז ולא אכפיל את הדברים זולת
מה שכתבתי שם בצד ספרי הנ"ל המיוחד לי אעתיק פה" – ולהלן מעתיק שם שתי הגהות שנמצאות אות באות בגליון לפנינו. וכן בחידושי בית מאיר בבא בתרא דף קמב, א ד"ה ולימא:
עיין במה שכתבתי בצד ספרי בית מאיר בסי קמ"ה וכו' – וגם תוכן דבריו שם נמצאים לפנינו.
הגהות רבות פותחות בלשון 'שוב ראיתי' שוב מצאתי' 'שוב הגיעני ספר..' 'בזה כדומה שגיתי' 'שוב עיינתי' שוב בא לידי…' 'שוב זכיתי לספר…' 'מצאתי כדעתי'.
**********
לסיכום: לפניך עותק חשוב מאין כמוהו של הספר היסודי 'בית מאיר' עליו יגע המחבר במשך שנים רבות, והוסיף בשוליו הוספות רבות וחשובות, שינה ותיקן וליבן ובירר את דבריו, ופעמים אף חזר בו – והוא למעשה הכנה להוצאת 'בית מאיר' – מהדורא בתרא.
************
הגאון רבי מאיר פוזנר (תפ"ה בערך-תקס"ז) מגדולי הפוסקים האחרונים, כ'גדול המורים' (שו"ת חת"ס א"ה סי' ל"ג) שימש כאב"ד מעזריטש שבפולין, קניגסברג, ומשנת תקמ"ב אב"ד שוטלאנד ומחוז דאנציג (על מקום הסדרי טהרה).
בעל 'בית מאיר' גישר בין שני דורות האחרונים, הוא פנה בשאלות אל הנודע ביהודה (נובי"ק יור"ד סי' נ"ה) בעל 'פרי מגדים' ביקש את הסכמתו על ספרו 'גינת ורדים' וגדולי הדור הבא פנו אליו בשאלות, כמו הגאון רבי עקיבא איגר, בעל חמדת שלמה ובעל חיי אדם.
קשרי ידידות עזים היו לו עם רבי עקיבא איגר (שהיה צעיר מבעל בית מאיר בלמעלה מעשרים שנה) ורבות נשאו ונתנו זה עם זה. רבי עקיבא איגר העריצו וכיבדו וכותב אליו 'כבוד הרב הגאון הגדול האמיתי, נזר הקודש, רבא דעמיה מדברנא, דאומתיה בוצינא דנהורא נ"י ע"ה פ"ה המפורסם כקש"ת מו"ה מאיר נ"י' (שו"ת רע"א מכתב יד סי' פ"ה)
באחת ההגהות בספרנו (דף ו, ב) כותב הבית מאיר
'… כדבארתי על הקונטרס תשובה להרב הגדול מ"ה עקיבא איגר'.
בהגהה אחרת (דף מא, א) הוא מציין למה שכתב בספרו 'שפעת חיים' והכוונה היא לספרו בית מאיר אורח חיים וכך הוא מכונה על ידו בכמה מקומות בספריו.
בית מאיר אבן העזר:
ספר זה הוא הראשון והיחיד שהדפיס בחייו ומאז הדפסתו, הפך לספר יסוד בעניני אבן העזר ואין לך דיון בעניני אבן העזר שלא מביאים מדבריו להלכה ולמעשה.
בעל 'חתם סופר' כותב אודות הספר: "הנה הגאון הגדול הנ"ל הוא גאון בדורנו
ואנו נוהגין אחריו ברוב הוראותיו' (שו"ת חת"ס א"ה סי' קי"ז) 'והגאון בית מאיר, דבריו לאמתה של תורה, אליו תשמעון' (שם סי' ק"י וראה גם סי' קל"ד, קנ"ט).
ובעל 'שואל ומשיב' כותב "שאין ערוך אליו בכל מפרשי דברי השו"ע והפוסקים האחרונים ועל דבריו יש לסמוך לדינא, כעל משענת חזק" (הסכמה לבית מאיר מהדורת לבוב תר"כ).
פרנקפורט דאודר תקמ"ז [1787] דפוס ראשון. בית מאיר: קנ דף. שו"ת צלעות הבית עם שער נפרד: [1], יט דף
גודל: 35 ס"מ (מעט גדול יותר מהטפסים הרגילים).
מצב: חסר שער ודף אחרון, החלק העליון של צידי השוליים נפגע מרטיבות ובלאי עם חסרון בנייר, אך כמעט ללא פגיעה בהערות. כרוך בכריכת עור חדשה נאה. סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 200
עותק קדוש וחשוב זה היה נודע כבר לפני מאה שנה והגאון רבי יעקב חיים נפתלי זילברברג דומ"ץ ווארשא, הדפיס כמה הגהות בודדות ממנו בקובץ 'עץ חיים' חוברת ג' (וארשא תרע"ט) וקרא שם למי שידפיס את הספר מחדש להדפיס הגהות אלו.
בימינו נדפסו ההגהות בשלמות על פי עותק זה בבית מאיר מכון מהדורת ראש פינה.