מכתב מיוחד ונדיר בכתי"ק בעל המופת הצדיק בעל 'קול אריה'
על גבי מכתב בנו בעל 'בית נפתלי'
בערעגסאז תרל"ח [1878]
מכתב בן שש שורות בכתב יד קדשו וחתימתו של הגאון הצדיק רבי אברהם יהודא הכהן שווארץ מבערעגסאז ומאד
נכתב בסיום מכתב ארוך בכת"י בנו – הגאון רבי נפתלי הכהן שווארץ בעל 'בית נפתלי', אשר נכתב בפקודת אביו ה'קול אריה'.
נשלח אל הרב הנודע רבי חיים סופר בעל 'מחנה חיים' אב"ד מונקאטש, מגדולי הדור המפורסמים.
המכתב עוסק במחלוקת הידועה אודות רצונה של קהילת ברגסאז למנות לה רב נוסף מהעיר קאסאן, בניגוד לדעת רב הקהילה עצמה – הגאון בעל 'קול אריה'.
רוב מנין ובנין מגדולי התורה שבדור נעמדו לימין ה'קול אריה', ופסקו שאם אותו רב יגיע לעיר כל פסקיו בטלים ומבוטלים. בין הרבנים שתמכו ב'קול אריה': המהר"ם שיק (בערוב ימיו ממש), ה'ייטב לב' מסיגעט, רבי שמעון סופר מקראקא, הגאונים מאונגוואר רבי חיים צבי מנהיימר ורבי שלמה גאנצפריד ועוד.
בסיום מכתבו של רבי נפתלי הוסיף ה'קול אריה' עצמו שש שורות בכתי"ק, על אף חולשתו הרבה, ובה מצטרף לבקשת בנו לפעול לטובתו.
בסוף מכתבו חותם ה'קול אריה':
"ידידו ואוהבו דוש"ה באהבה עזה כה"י [כל הימים], והאל הטוב יברכהו ויחתמהו בספרן של צדיקים, הק' אברהם יהודא הכהן שווארץ האבד"ק ב"ס [בערעגסאז] והגליל".
מכתבים מה'קול אריה' הם נדירים ביותר.
הרב אברהם יהודה הכהן שוורץ זיע"א – מגדולי גאוני וצדיקי הונגריה היה הגאון בעל 'קול אריה' (תקפ"ד-תרמ"ד), אב"ד בערעגסאז ומאד. מאחרוני תלמידי ה'חתם סופר'. בנו של החת"ס הגאון רבי שמעון סופר מקראקא כותב עליו "… צדיק תמים, הגאון המובהק החריף ובקי בחדרי תורה בנגלה ובנסתר תלמיד חביב מתלמידי אאמ"ו" (תולדות קול אריה עמ' קנה)
התפרסם בדורו כבעל מופת ויש על כך סיפורים מבהילים – ראה תולדות הקול אריה (קליינוורדיין ת"ש) עמ' קיד. ולדוגמא בעלמא נציין את המסופר שם שהיה רגיל אצל בני עירו כשהיה להם כאב שיניים היו באים אצלו היה מניח את אצבעו על השן הכואבת ומיד שנתן את אצבעו פסקו היסורין (עיין שם אות י"ד).
מקרוב ומרחוק נהרו אליו לשמוע אמרותיו, דרשותיו החוצבות להבות אש ותפילותיו הנוראות אשר ירדו חדרי נפש, והעמיד תלמידים וצאצאים רבים גדולי תורה.
עמד בקשרים הדוקים עם גדולי דורו ונסע פעמים רבות אל הגאון הקדוש רבי חיים מצאנז שהתבטא עליו "כי הוא מכיר ת"ח אמת באונגאראן הוא רבי אברהם ליב מבערעגסאז" (שם הגדולים מארץ הגר א, עז). לאחר חתונתו באויהעל למד והעמיק בכתבי האר"י יחד עם הגה"ק בעל 'ייטב לב'.
בנו
רבי נפתלי הכהן שווארץ בעל 'בית נפתלי' (תר"ו-תרנ"ז) – מגאוני הונגריה, תלמיד מובהק לאביו הקדוש. נסמך להוראה מה'ייטב לב', המהר"ם שיק ורבי שמעון סופר בן החת"ס, וסייע לאביו בניהול ענייני הקהילה בברגסאז ולאחר מכן במאד. לאחר פטירת אביו בשנת תרמ"ד עלה לכהן על מקומו בקהילת מאד, עד לפטירתו בטרם עת בשנת תרנ"ז. כל בניו וחתניו המה רבנים חשובים, מגדולי מנהיגי עדת החרדים בהונגריה קודם השואה ובמהלכה.
נכד ה'קול אריה' הגאון רבי יוסף שווארץ בנו של רבי נפתלי הדפיס חלק מהמכתב מתוך עצם הכת"י המקורי שלפנינו (אילה שלוחה, גרוסווארדיין תש"א, עמ' כג-כד)
בערעגסאז תרל"ח [1878]. 6 שורות בכתי"ק ה'קול אריה', יתר המכתב בכת"י בנו רבי נפתלי. מכתב גדול: 20.8X33.7 ס"מ.
מצב: המכתב נמצא לפני קרוב ל-100 שנים ב'גניזה' במונקאטש, כפי שציין רבי יוסף שווארץ (שהדפיסו באילה שלוחה כנכתב לעיל), ומצבו בהתאם, עם חסרונות טקסט, ראו תמונות. המכתב עבר שיקום אומנותי.
מקורות להרחבה: פרק "הפולמוס ותוצאותיו", בתוך ספר 'הקול אריה', ברוקלין תשס"ז. מכתב דומה למכתב שלפנינו (עם שינויים קלים) נשלח אל המהר"ם שיק, ראה צילום הכתי"ק שם, עמ' רמ-רמא.
מקור: מכירת תאג' ארט (2024)
– – – – – – – – – – – – –
"המופת":
בספר 'הקול אריה' (עמ' רסט-רעג) מובא סיפור מופת שאירע בעת הפולמוס: אחד מנושאי המחלוקת בין ה'קול אריה' למנהיגי הקהילה היה עניין הבאת חזן שישיר במקהלה. ה'קול אריה' שהתנגד לכך נחרצות, הגיע במיוחד לבית הכנסת של הקהילה כמה ימים לפני ר"ה, לאחר כשנה שבה מנע רגליו משם,
וקבע נחרצות כי החזן לא יתפלל בימים נוראים בבית הכנסת. דבריו החריגים זכו ללעג מצד מתנגדיו שלא הכירו בגדולתו. בערב ראש השנה באה אשה וטענה כי החזן נשא אשה אחרת בלא שנתן לה גט, וכי הוא מעגן אותה! לאחר בירור נתאמתו דבריה, ושוטרי העיר שמו את החזן במעצר וכמובן שהוא אכן לא התפלל בביכהנ"ס בימים נוראים.
ויהי לפלא!