קדוש ונורא.
הסידור האישי של האדמו"ר בעל 'אמרי יוסף' מספינקא
עם השלמות ושמות קדושים בעצם כתב יד קדשו
סידור האר"י – לימות החול, שבתות ומועדים, ספירת העומר והגדה של פסח עם כוונות והנהגות על פי כתבי האר"י ז"ל, בעריכת המקובל הגדול הרה"ק רבי יעקב קאפיל ליפשיץ ממעזריטש.
הסידור הקדוש בו שפך שיח בכוונות קדושות, האדמו"ר הקדוש רבי מאיר יוסף וייס בעל אמרי יוסף מספינקא, עם חותמו האישי והשלמות דפים בעצם כתב יד קדשו והגהות נוסח וקבלה.
השימוש התדיר בסידור ניכר כמעט מכל דף ודף, סימני שפשוף בשוליים, כתמים ובלאי.
בראש הסידור, קדם שער עם מסגרת מצויירת בכתב יד, עליו מתנוססת חותמו של האדמו"ר בעל 'אמרי יוסף'.
הסידור הקדוש היה יקר וחביב בעיני האדמו"ר וארבעה דפים שהתבלו מרוב שימוש, הושלמו בעצם כתב יד קדשו [דפים יח-כ, סט ומעט בדפים לא, עג בחלק שני].
אחד הדפים הוא בכוונות קריאת שמע והוא מלא וגדוש בשמות קדושים שנכתבו בקדושה ובטהרה על ידי האדמו"ר.
בדפים נט, קמח, הגהות בכתב יד קדשו, אחת מהם הוא תיקון לצירופי שם קדוש.
הסידור עבר דור אחר דור אצל אדמור"י שושלת ספינקא עד הדור האחרון והוחזק אצלם ככתב יד קדשו של זקנם האמרי יוסף.
הסידור עבר בירושה לידי נכדו האדמו"ר רבי נחמן כהנא מספינקא (תרס"ה-תשל"ז) ובנו האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה מספינקא (תר"צ-תשפ"א) עם קוויטל בכתב ידו ורשימות קצרות – בענין התקיעות. חותמות הנ"ל נמצאים גם בשער המצוייר.
האדמו"ר הרה"ק רבי יוסף מאיר ווייס מספינקא בעל 'אמרי יוסף' (תקצ"ח-תרפ"ט) מגדולי האדמורי"ם. גדול תלמידי מהרי"א מזידיטשוב, ממנו קיבל מלא חפניים בתורת הנסתר והוא אשר הסמיכו לאדמו"ר, בקיאותו בקבלה הייתה לשם דבר ואף רבי חיים מצאנז שאל ממנו בעניני קבלה, וסיפרו עליו סיפורי מופת נפלאים. תורתו בסדרת הספרים אמרי יוסף על התורה ומועדים.
על עוצם תפילתו וכוונותיו מספר בנו הרה"ק בעל 'חקל יצחק' בהקדמת ספר 'אמרי יוסף'
כי היתה בהתלהבות אש ובכח גדול ועל פי רוב היה מזיע בתפלתו עד שטליתו היתה רטובה והיה מאריך בתפלתו בהתדבקות מחשבתו בעולמות עליונים והיה מכוין כל כוונות האר"י ז"ל ובפרט בקריאת שמע וברכותיה היה מאריך (ניכר בסידור זה השימוש הרב בדפי קריאת שמע וברכותיה (דפים סו-ע).
_____________
סידור קול יעקב
סידור קדוש ונורא זה התקבל אצל גדולי תלמידי הבעש"ט בהערצה רבה ובו קבעו לשפוך שיח לפני קונם על פי כוונות האר"י, וביניהם המגיד מקוז'ניץ [שכתב גם הגהות על הסידור ונדפסו בספרו רמזי ישראל] הרה"ק רבי מרדכי מטשרנוביל, הרה"ק רבי דוד שלמה אייבשיץ בעל לבושי שרד וערבי נחל [ראה מקורות לכך בקובץ שפתי צדיקים, קובץ יג עמ' עז-פג].
גדולי תלמידי הבעש"ט העידו בשמו שהסכים עליו בשתי ידיו ובראותו כתבי המחבר חיבקם ונשקם.
בשער ספרו של המחבר "שערי גן עדן" נכתב על הסידור הזה "כפי אשר נשמע מפי דובר צדק ואמת, שבהיות… הבעש"ט ז"ל בק"ק הנ"ל [מעזריטש] הובאו לפניו עלים לתרופה… מסידור התפילה אשר חיבר, וקרא בהם פה הקדוש הנ"ל שתים ושלש דלתות, וחיבקם ונישקם, ולקח דברי קודש הנ"ל וישם מראשותיו… ונענע בראשו אשרי העם שלו ככה…"
וכ"כ הרה"ק רבי אשר צבי מאוסטראה בעל מעיין החכמה בהסכמתו לסידור "מפי השמועה שמעתי שהסידור הזה ראה הנשר הגדול קדוש עליון מ"ו הבעש"ט נבג"מ וישר בעיניו".
והרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב כתב בהסכמתו לשערי גן עדן 'שהיה מקובל נאמן וכל דבריו נאמרו ברוח הקדש'.
סלאוויטא תקס"ד [1804]. דפוס ראשון. ספירת דפים: ח"א: [6], קנו דף ח"ב: קלד, קמו-קנג, קנה-קפח דף גודל: 19.5 ס"מ. מצב: סימני שימוש רבים ובלאי, מעט קרעים בשוליים, כתמי מים (כנראה דמעות וכן אגלי זיעה שנטפו מזקנו בשעת התפילה, כפי שמעיד בנו החקל יצחק) בדפי ההגדה של פסח כתמי יין. כרוך בכריכת עור חדשה מהודרת.
סטפנסקי, חסידות מס' 404; ספרי יסוד (מהדורת תשפ"ד) עמ' 204.