חזרה לקטלוג
Images
Place bid
Description

פריט : 25

כתב יד נדיר: שער הפסוקים מאת רבי חיים ויטאל בעריכתו המקורית של מהרח"ו / עם חתימת יד קדשו של החיד"א והגהות המקובל רבי נסים עיני

Description
Images

כתב יד נדיר: שער הפסוקים מאת רבי חיים ויטאל בעריכתו המקורית של מהרח"ו / עם חתימת יד קדשו של החיד"א והגהות המקובל רבי נסים עיני
כתב יד קבלי חשוב ביותר משנות הת' שבו למד החיד"א בתורת הקבלה של מהרח"ו.

שער הפסוקים מתוך שמונה שערים שחיבר רבינו חיים ויטאל בעריכה מקורית כפי שיצאה מתחת ידו – שער הפסוקים בעריכה זו לא נדפס מעולם.

בדף האחרון חתימת יד קדשו של החיד"א "בחסד עליון זיכני ד' לשער הגבוה הלז נאם הצעיר חיים יוסף דוד אזולאי". כפי הנראה החיד"א רכש את כתב היד בתקופת רבנותו במצרים (תקכ"ד-תקכ"ט).

כתב היד הועתק על ידי הסופר הדייקן רבי חיים לבית הלוי מחכמי מצרים במחצית השניה של שנות הת', הוא העתיק מתוך כתיבותיו המקוריות של רבי חיים ויטאל שהיו אז במצרים והעתקותיו ידועות כדווקניות במיוחד (מן הגנזים, ז' עמ' רס"א)

כתב היד הועתק עבור המקובל רבי יצחק אבזאמיל – מגדולי מקובלי מצרים בדור השלישי שספרייתו היתה ידועה בעושרה ובכתבי היד הדווקנים שהיו מצויים בה.

להבנת חשיבותו וייחודו של כתב היד ראוי להקדים:
רבי חיים ויטאל ערך את הדרושים ששמע מרבו האר"י בשמונה שערים וקראם – עץ חיים. בשמונה שערים אלה הבחין מהרח"ו בין הדרושים ששמע בעצמו מרבו האר"י אותם סידר בגוף כל שער ושער, ובין הדרושים ששמעו חבריו מהאר"י, אותם סידר בסופו של כל שער ושער.

שמונה שערים אלו נערכו מחדש על ידי בנו רבי שמואל ויטאל בסדר שונה, רבי שמואל סידר את שמונת השערים בלי להבחין בין הכותבים, וכך סידר למשל את כל שער הפסוקים ברצף, הן מה ששמע אביו מהרח"ו מהאר"י בעצמו, הן מה ששמעו שאר החברים ועל פי עריכה זו נדפס שער הפסוקים.

כאמור בכתב יד זה
העריכה היא המקורית כפי שיצאה מתחת יד מהרח"ו.

וזה תוכן כתב היד לפי עריכה זו:

דרושים ששמע מרבו על התורה – ב-קטז, א.

דרושים ששמע מחבריו בשם האר"י על התורה – קטז, ב-קל, ב

דרושים ששמע מרבו על הנ"ך – קל, א-קמג, א

דרושים ששמע מחבריו בשם האר"י על הנ"ך – קמד, א, -קנ, א.

בסוף כתב היד קולופון בו נרשם:
אני הכותב מצעירי הצאן חיים לבית הלוי וכתבתיו להחכם השלם והכולל המקובל האלוהי ה"ה כמה"ר יצחק אבזאמיל נר"ו יהא רעוא מקדם דשמיא וארעא שיזכה ללמוד בו הוא וזרעו וזרע זרעו עד סוף כל הדורות מעתה ועד עולם אמן, כן יעשה ה". [רבי יצחק היה מגדולי מקובלי מצרים, הגהות קבליות ממנו נדפסו בספר מחנה אהרן ליוורנו תקנ"ה ומצויים גם בכתבי יד קבליים נוספים]

הגהות המקובל רבי נסים עני

שנים לאחר פטירת החיד"א, הספר עבר לרשותו של המקובל הגדול רבי נסים עני מגדולי מקובלי ישיבת אל בית אל בירושלים. רבי נסים ערך וכתב את השער בתחילת כתב היד וכן העתיק בראשו את הקדמת רבי שמואל ויטאל, וחתימותיו מופיעות בכמה מקומות.
בגליונות הספר הגהות רבות ושינויי נוסחאות בכתב יד קדשו – בשער הספר הסביר רבי נסים את טבעם של הגהותיו.

החסיד המקובל רבי נסים עני – גאון עצום בנגלה ובנסתר, נודע בחסידותו וקדושתו, תלמיד רבי עבדאללה סומך וידיד נעוריו של רבי אליהו מני אב"ד חברון עמו המתיק סוד בחכמת הקבלה. עלה עמו מבגדאד לירושלים בשנת תרי"ז ונמנה עם גדולי חכמי בית מדרש המקובלים 'בית אל'. ערך לדפוס את הספר 'דברי שלום' לנכד הרש"ש וכן כתב הגהות רבות על ספרי קבלה. ערך והגיה את הסידור החשוב 'חוקת עולם' (ששה חלקים). נפטר בירושלים בשנת תר"ס.

[1], ב-קנ, קנב-קנד [2] דף. 21*16 ס"מ. כתיבות מזרחיות שונות, נקבי עש בשוליים, כריכת עור עתיקה עם הטבעת שמו של רבי נסים עני ועיטורים שונים.

———————-

 "… עידי בשמים כי כל עסקי ולמודי אינו רק בדברי האר"י זלה"ה ותלמידו מהרח"ו ז"ל לבדם ובלעדם אין לי עסק בשום ספר מספרי המקובלים ראשונים ואחרונים ואפילו בדברי שאר תלמידי האר"י ז"ל לא למדתי וכשיזדמן לפני דבר מדבריהם אני מדלגו כי על כן איני כמזהיר אלא כמזכיר למען השם אל יהיה לכם מגע יד בדבריהם וכו' אלא כל לימודם לא יהיה אלא בעץ חיים ובספר מבוא שערים ובשמונה שערים המפורסמים שכולם דברי אלהים חיים (נהר שלום לרבינו הרש"ש דף ל"ד ע"א)

———————————————-
המקובל האלוקי קדוש עליון רבי חיים ויטאל (ש"ג-ש"פ) שהיה בעל 'נשמה עליונה' כעדות החיד"א, היה גדול תלמידי האר"י ז"ל ועמוד התווך של תורת קבלת האר"י.

 בתחילת לימודו השקהו האר"י מבאר מרים, וכך פתח צוהר לנשמתו הגדולה להיכנס בשערי חכמת האמת. מאז לא מש מאהל רבו והעלה את תורתו על הכתב.

לאחר פטירת האר"י נעשה מהרח"ו ליורשו הרוחני ובצלו הסתופפו מקובלים אשר למדם את יסודות קבלת האר"י. שמו יצא גם כאיש מופת ורבים פנו אליו לגרש על ידי השבעות רוחות רעות ("דיבוקים") וכן חילק קמיעות וסגולות.

כל תורת האר"י ז"ל שיש בידינו כיום יצאה מפרי עטו של מהרח"ו, והחיד"א מזהיר בכמה מקומות שאין ללמוד אלא מתוך ספרים שיודעים שנכתבו על פי כתבי מהרח"ו ולא על פי כתבי שאר התלמידים.

מהרח"ו חיבר ספרים רבים בקבלה, אולם ספרו העיקרי והנפוץ הוא ספר 'עץ חיים' הכולל שמונה שערים: א) שער ההקדמות, ב) שער מאמרי רשב"י, ג) שער מאמרי רז"ל, ד) שער הפסוקים, ה) שער המצוות, ו) שער הכוונות, ז) שער רוח הקדש, ח) שער הגלגולים.


פריט קודם
חזרה לקטלוג
פריט הבא

פריט : 25

כתב יד נדיר: שער הפסוקים מאת רבי חיים ויטאל בעריכתו המקורית של מהרח"ו / עם חתימת יד קדשו של החיד"א והגהות המקובל רבי נסים עיני

מחיר פתיחה: $15,000
|
Est. Price: $25,000 - $35,000

כתב יד נדיר: שער הפסוקים מאת רבי חיים ויטאל בעריכתו המקורית של מהרח"ו / עם חתימת יד קדשו של החיד"א והגהות המקובל רבי נסים עיני
כתב יד קבלי חשוב ביותר משנות הת' שבו למד החיד"א בתורת הקבלה של מהרח"ו.

שער הפסוקים מתוך שמונה שערים שחיבר רבינו חיים ויטאל בעריכה מקורית כפי שיצאה מתחת ידו – שער הפסוקים בעריכה זו לא נדפס מעולם.

בדף האחרון חתימת יד קדשו של החיד"א "בחסד עליון זיכני ד' לשער הגבוה הלז נאם הצעיר חיים יוסף דוד אזולאי". כפי הנראה החיד"א רכש את כתב היד בתקופת רבנותו במצרים (תקכ"ד-תקכ"ט).

כתב היד הועתק על ידי הסופר הדייקן רבי חיים לבית הלוי מחכמי מצרים במחצית השניה של שנות הת', הוא העתיק מתוך כתיבותיו המקוריות של רבי חיים ויטאל שהיו אז במצרים והעתקותיו ידועות כדווקניות במיוחד (מן הגנזים, ז' עמ' רס"א)

כתב היד הועתק עבור המקובל רבי יצחק אבזאמיל – מגדולי מקובלי מצרים בדור השלישי שספרייתו היתה ידועה בעושרה ובכתבי היד הדווקנים שהיו מצויים בה.

להבנת חשיבותו וייחודו של כתב היד ראוי להקדים:
רבי חיים ויטאל ערך את הדרושים ששמע מרבו האר"י בשמונה שערים וקראם – עץ חיים. בשמונה שערים אלה הבחין מהרח"ו בין הדרושים ששמע בעצמו מרבו האר"י אותם סידר בגוף כל שער ושער, ובין הדרושים ששמעו חבריו מהאר"י, אותם סידר בסופו של כל שער ושער.

שמונה שערים אלו נערכו מחדש על ידי בנו רבי שמואל ויטאל בסדר שונה, רבי שמואל סידר את שמונת השערים בלי להבחין בין הכותבים, וכך סידר למשל את כל שער הפסוקים ברצף, הן מה ששמע אביו מהרח"ו מהאר"י בעצמו, הן מה ששמעו שאר החברים ועל פי עריכה זו נדפס שער הפסוקים.

כאמור בכתב יד זה
העריכה היא המקורית כפי שיצאה מתחת יד מהרח"ו.

וזה תוכן כתב היד לפי עריכה זו:

דרושים ששמע מרבו על התורה – ב-קטז, א.

דרושים ששמע מחבריו בשם האר"י על התורה – קטז, ב-קל, ב

דרושים ששמע מרבו על הנ"ך – קל, א-קמג, א

דרושים ששמע מחבריו בשם האר"י על הנ"ך – קמד, א, -קנ, א.

בסוף כתב היד קולופון בו נרשם:
אני הכותב מצעירי הצאן חיים לבית הלוי וכתבתיו להחכם השלם והכולל המקובל האלוהי ה"ה כמה"ר יצחק אבזאמיל נר"ו יהא רעוא מקדם דשמיא וארעא שיזכה ללמוד בו הוא וזרעו וזרע זרעו עד סוף כל הדורות מעתה ועד עולם אמן, כן יעשה ה". [רבי יצחק היה מגדולי מקובלי מצרים, הגהות קבליות ממנו נדפסו בספר מחנה אהרן ליוורנו תקנ"ה ומצויים גם בכתבי יד קבליים נוספים]

הגהות המקובל רבי נסים עני

שנים לאחר פטירת החיד"א, הספר עבר לרשותו של המקובל הגדול רבי נסים עני מגדולי מקובלי ישיבת אל בית אל בירושלים. רבי נסים ערך וכתב את השער בתחילת כתב היד וכן העתיק בראשו את הקדמת רבי שמואל ויטאל, וחתימותיו מופיעות בכמה מקומות.
בגליונות הספר הגהות רבות ושינויי נוסחאות בכתב יד קדשו – בשער הספר הסביר רבי נסים את טבעם של הגהותיו.

החסיד המקובל רבי נסים עני – גאון עצום בנגלה ובנסתר, נודע בחסידותו וקדושתו, תלמיד רבי עבדאללה סומך וידיד נעוריו של רבי אליהו מני אב"ד חברון עמו המתיק סוד בחכמת הקבלה. עלה עמו מבגדאד לירושלים בשנת תרי"ז ונמנה עם גדולי חכמי בית מדרש המקובלים 'בית אל'. ערך לדפוס את הספר 'דברי שלום' לנכד הרש"ש וכן כתב הגהות רבות על ספרי קבלה. ערך והגיה את הסידור החשוב 'חוקת עולם' (ששה חלקים). נפטר בירושלים בשנת תר"ס.

[1], ב-קנ, קנב-קנד [2] דף. 21*16 ס"מ. כתיבות מזרחיות שונות, נקבי עש בשוליים, כריכת עור עתיקה עם הטבעת שמו של רבי נסים עני ועיטורים שונים.

———————-

 "… עידי בשמים כי כל עסקי ולמודי אינו רק בדברי האר"י זלה"ה ותלמידו מהרח"ו ז"ל לבדם ובלעדם אין לי עסק בשום ספר מספרי המקובלים ראשונים ואחרונים ואפילו בדברי שאר תלמידי האר"י ז"ל לא למדתי וכשיזדמן לפני דבר מדבריהם אני מדלגו כי על כן איני כמזהיר אלא כמזכיר למען השם אל יהיה לכם מגע יד בדבריהם וכו' אלא כל לימודם לא יהיה אלא בעץ חיים ובספר מבוא שערים ובשמונה שערים המפורסמים שכולם דברי אלהים חיים (נהר שלום לרבינו הרש"ש דף ל"ד ע"א)

———————————————-
המקובל האלוקי קדוש עליון רבי חיים ויטאל (ש"ג-ש"פ) שהיה בעל 'נשמה עליונה' כעדות החיד"א, היה גדול תלמידי האר"י ז"ל ועמוד התווך של תורת קבלת האר"י.

 בתחילת לימודו השקהו האר"י מבאר מרים, וכך פתח צוהר לנשמתו הגדולה להיכנס בשערי חכמת האמת. מאז לא מש מאהל רבו והעלה את תורתו על הכתב.

לאחר פטירת האר"י נעשה מהרח"ו ליורשו הרוחני ובצלו הסתופפו מקובלים אשר למדם את יסודות קבלת האר"י. שמו יצא גם כאיש מופת ורבים פנו אליו לגרש על ידי השבעות רוחות רעות ("דיבוקים") וכן חילק קמיעות וסגולות.

כל תורת האר"י ז"ל שיש בידינו כיום יצאה מפרי עטו של מהרח"ו, והחיד"א מזהיר בכמה מקומות שאין ללמוד אלא מתוך ספרים שיודעים שנכתבו על פי כתבי מהרח"ו ולא על פי כתבי שאר התלמידים.

מהרח"ו חיבר ספרים רבים בקבלה, אולם ספרו העיקרי והנפוץ הוא ספר 'עץ חיים' הכולל שמונה שערים: א) שער ההקדמות, ב) שער מאמרי רשב"י, ג) שער מאמרי רז"ל, ד) שער הפסוקים, ה) שער המצוות, ו) שער הכוונות, ז) שער רוח הקדש, ח) שער הגלגולים.


פריט קודם
חזרה לקטלוג
פריט הבא

כתב יד נדיר: שער הפסוקים מאת רבי חיים ויטאל בעריכתו המקורית של מהרח"ו / עם חתימת יד קדשו של החיד"א והגהות המקובל רבי נסים עיני
כתב יד קבלי חשוב ביותר משנות הת' שבו למד החיד"א בתורת הקבלה של מהרח"ו.

שער הפסוקים מתוך שמונה שערים שחיבר רבינו חיים ויטאל בעריכה מקורית כפי שיצאה מתחת ידו – שער הפסוקים בעריכה זו לא נדפס מעולם.

בדף האחרון חתימת יד קדשו של החיד"א "בחסד עליון זיכני ד' לשער הגבוה הלז נאם הצעיר חיים יוסף דוד אזולאי". כפי הנראה החיד"א רכש את כתב היד בתקופת רבנותו במצרים (תקכ"ד-תקכ"ט).

כתב היד הועתק על ידי הסופר הדייקן רבי חיים לבית הלוי מחכמי מצרים במחצית השניה של שנות הת', הוא העתיק מתוך כתיבותיו המקוריות של רבי חיים ויטאל שהיו אז במצרים והעתקותיו ידועות כדווקניות במיוחד (מן הגנזים, ז' עמ' רס"א)

כתב היד הועתק עבור המקובל רבי יצחק אבזאמיל – מגדולי מקובלי מצרים בדור השלישי שספרייתו היתה ידועה בעושרה ובכתבי היד הדווקנים שהיו מצויים בה.

להבנת חשיבותו וייחודו של כתב היד ראוי להקדים:
רבי חיים ויטאל ערך את הדרושים ששמע מרבו האר"י בשמונה שערים וקראם – עץ חיים. בשמונה שערים אלה הבחין מהרח"ו בין הדרושים ששמע בעצמו מרבו האר"י אותם סידר בגוף כל שער ושער, ובין הדרושים ששמעו חבריו מהאר"י, אותם סידר בסופו של כל שער ושער.

שמונה שערים אלו נערכו מחדש על ידי בנו רבי שמואל ויטאל בסדר שונה, רבי שמואל סידר את שמונת השערים בלי להבחין בין הכותבים, וכך סידר למשל את כל שער הפסוקים ברצף, הן מה ששמע אביו מהרח"ו מהאר"י בעצמו, הן מה ששמעו שאר החברים ועל פי עריכה זו נדפס שער הפסוקים.

כאמור בכתב יד זה
העריכה היא המקורית כפי שיצאה מתחת יד מהרח"ו.

וזה תוכן כתב היד לפי עריכה זו:

דרושים ששמע מרבו על התורה – ב-קטז, א.

דרושים ששמע מחבריו בשם האר"י על התורה – קטז, ב-קל, ב

דרושים ששמע מרבו על הנ"ך – קל, א-קמג, א

דרושים ששמע מחבריו בשם האר"י על הנ"ך – קמד, א, -קנ, א.

בסוף כתב היד קולופון בו נרשם:
אני הכותב מצעירי הצאן חיים לבית הלוי וכתבתיו להחכם השלם והכולל המקובל האלוהי ה"ה כמה"ר יצחק אבזאמיל נר"ו יהא רעוא מקדם דשמיא וארעא שיזכה ללמוד בו הוא וזרעו וזרע זרעו עד סוף כל הדורות מעתה ועד עולם אמן, כן יעשה ה". [רבי יצחק היה מגדולי מקובלי מצרים, הגהות קבליות ממנו נדפסו בספר מחנה אהרן ליוורנו תקנ"ה ומצויים גם בכתבי יד קבליים נוספים]

הגהות המקובל רבי נסים עני

שנים לאחר פטירת החיד"א, הספר עבר לרשותו של המקובל הגדול רבי נסים עני מגדולי מקובלי ישיבת אל בית אל בירושלים. רבי נסים ערך וכתב את השער בתחילת כתב היד וכן העתיק בראשו את הקדמת רבי שמואל ויטאל, וחתימותיו מופיעות בכמה מקומות.
בגליונות הספר הגהות רבות ושינויי נוסחאות בכתב יד קדשו – בשער הספר הסביר רבי נסים את טבעם של הגהותיו.

החסיד המקובל רבי נסים עני – גאון עצום בנגלה ובנסתר, נודע בחסידותו וקדושתו, תלמיד רבי עבדאללה סומך וידיד נעוריו של רבי אליהו מני אב"ד חברון עמו המתיק סוד בחכמת הקבלה. עלה עמו מבגדאד לירושלים בשנת תרי"ז ונמנה עם גדולי חכמי בית מדרש המקובלים 'בית אל'. ערך לדפוס את הספר 'דברי שלום' לנכד הרש"ש וכן כתב הגהות רבות על ספרי קבלה. ערך והגיה את הסידור החשוב 'חוקת עולם' (ששה חלקים). נפטר בירושלים בשנת תר"ס.

[1], ב-קנ, קנב-קנד [2] דף. 21*16 ס"מ. כתיבות מזרחיות שונות, נקבי עש בשוליים, כריכת עור עתיקה עם הטבעת שמו של רבי נסים עני ועיטורים שונים.

———————-

 "… עידי בשמים כי כל עסקי ולמודי אינו רק בדברי האר"י זלה"ה ותלמידו מהרח"ו ז"ל לבדם ובלעדם אין לי עסק בשום ספר מספרי המקובלים ראשונים ואחרונים ואפילו בדברי שאר תלמידי האר"י ז"ל לא למדתי וכשיזדמן לפני דבר מדבריהם אני מדלגו כי על כן איני כמזהיר אלא כמזכיר למען השם אל יהיה לכם מגע יד בדבריהם וכו' אלא כל לימודם לא יהיה אלא בעץ חיים ובספר מבוא שערים ובשמונה שערים המפורסמים שכולם דברי אלהים חיים (נהר שלום לרבינו הרש"ש דף ל"ד ע"א)

———————————————-
המקובל האלוקי קדוש עליון רבי חיים ויטאל (ש"ג-ש"פ) שהיה בעל 'נשמה עליונה' כעדות החיד"א, היה גדול תלמידי האר"י ז"ל ועמוד התווך של תורת קבלת האר"י.

 בתחילת לימודו השקהו האר"י מבאר מרים, וכך פתח צוהר לנשמתו הגדולה להיכנס בשערי חכמת האמת. מאז לא מש מאהל רבו והעלה את תורתו על הכתב.

לאחר פטירת האר"י נעשה מהרח"ו ליורשו הרוחני ובצלו הסתופפו מקובלים אשר למדם את יסודות קבלת האר"י. שמו יצא גם כאיש מופת ורבים פנו אליו לגרש על ידי השבעות רוחות רעות ("דיבוקים") וכן חילק קמיעות וסגולות.

כל תורת האר"י ז"ל שיש בידינו כיום יצאה מפרי עטו של מהרח"ו, והחיד"א מזהיר בכמה מקומות שאין ללמוד אלא מתוך ספרים שיודעים שנכתבו על פי כתבי מהרח"ו ולא על פי כתבי שאר התלמידים.

מהרח"ו חיבר ספרים רבים בקבלה, אולם ספרו העיקרי והנפוץ הוא ספר 'עץ חיים' הכולל שמונה שערים: א) שער ההקדמות, ב) שער מאמרי רשב"י, ג) שער מאמרי רז"ל, ד) שער הפסוקים, ה) שער המצוות, ו) שער הכוונות, ז) שער רוח הקדש, ח) שער הגלגולים.