מכתב הסכמה בכתב־יד הגאון בעל 'בית הלוי' – הראשון לשושלת בריסק
כתב־יד ספר "בית יעקב" עם פנקס חתומים ("פרנומרענטין") והסכמות מגדולי ישראל מהשנים תרמ"ג-תרמ"ה [1883-1885]
ספר בית יעקב – כתב־יד שלא נדפס מעולם מאת רבי יחיאל מיכל לוריא מצאצאי הגר"א, עם פנקס הסכמות ו"פרנומרענטין" בכתב־יד גדולי ישראל.
בפנקס קרוב ל-300 חתומים מקהלות שונות ברחבי רוסיה בהן עבר המחבר בנדודיו בין השנים תרמ"ג-תרמ"ה [1883-1885], ביניהם עשרות רבנים וגדולי הדור.
בין המסכימים והחותמים: הגאון רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק בעל 'בית הלוי' – ארבע שורות בעצם כתב־ידו וחתימתו
"ראיתי רבים וכן גדולים מלא פיהם תהלות הרב החו"ב הג' מו"ה יחיאל מיכל לוריא נ"י אשר הוא נצר מגזע קדושים נכד הגר"א ז"ל ובעל סה"ד [סדר הדורות] ז"ל ואקסל אנוכי אי"ה ספרו כאשר יוצא מביה"ד [מבית הדפוס] וכן אבקש מהתנדבים בעם להיות להרבה נ"ל לסעד ולתמכו בכל מקום בואו, דברי המדבר בצדקה, יוסף דובער בהרב יצחק זאב הלוי".
בנו בכורו הגאון רבי אברהם ברוך סולובייצ'יק (אחיו הגדול של הגר"ח הלוי סולובייצ'יק)
מכתב מהגאון הרידב"ז – חמש שורות.
הגאון רבי ישראל אייזנשטאט בעל עמודי אש.
רבי אריה ליב הורוויץ בנו של רבי ישראל סלנטר: "ארי' ליב בלא"א מו"ר הגאון מוהר"י סאלאנטער זצ"ל הכ"מ החופ"ק".
האדמו"ר רבי שמריהו נח שניאורסון אב"ד בברויסק – בן האדמו"ר רבי יהודה ליב מקאפוסט בן ה'צמח צדק'.
ועוד מגדולי רבני רוסיה – רשימה מפורטת של הרבנים והקהילות – ראה בהמשך.
– – – פנקס החתומים – – –
בעבר היה נהוג שאם לא היה באמתחת המחבר די כסף לכיסוי הוצאת ההדפסה, הוא היה מחתים אנשים המתחייבים לקנות את הספר לכשיצא מבית הדפוס, והם היו נותנים למחבר תשלום על החשבון הנקרא 'מעות קדימה' (ובראשי תיבות: "מ"ק"). המחבר היה נודד מעיר לעיר ואוסף חתימות, והמתחייבים היו רושמים את שמותיהם בפנקס החתומים. וכך היה הדרך: תחילה היה נכנס המחבר לבית רב העיר אשר היה רושם בפנקס דברי המלצה על המחבר וקריאה לתמוך בו ביד נדיבה, ולאחמ"כ בני העיר היו רושמים את שמותיהם. רשימות המנויים היו נדפסים לאחר מכן בסוף הספר (לא תמיד), אולם לאחר ההדפסה ובטח לאחר הפצת הספר לא היה סיבה לשמור דפים אלו ולכן פנקסי חתומים אלו הנם פריטים נדירים מאוד.
להלן רשימת העיירות (לפי סדר הפנקס ולפי אופן כתיבתם בפנקס) ורשימת הרבנים המזוהים:
ווילנא (53,א)
מכתב המלצה מאת הגאון הנודע רבי יעקב דוד וילובסקי – הרידב"ז. מגדולי רבותינו האחרונים, נולד בשנת תר"ה. אב"ד סלוצק על מקומו של בעל 'בית הלוי', ולאחמ"כ אב"ד שיקאגו וצפת עד פטירתו בשנת תרע"ד. פרק פחות ידוע בחייו הוא שבהמלצת רבי מתתיהו שטראשון שימש הרידב"ז במשך שנה אחת כמגיד מישרים ומורה צדק בווילנא. מכתבים ממנו מתקופה זו (תרמ"ג) הנם נדירים ביותר.
"גם אנחנו נתנו דמי קדימה להרב המחבר רובל אחד, האלמנה והאחים ראם".
בריסק (54,א)
מכתב המלצה מאת גאון ישראל מגדולי האחרונים, ראש שושלת בריסק – הגאון רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק בעל בית הלוי. נולד בשנת תק"פ ראש ישיבה במינסק ובוואלוז'ין ורב בסלוצק ובריסק עד פטירתו בשנת תרנ"ב.
מינסק (55,א)
מכתב מליצה מאת הגאון רבי משה יהודה ליב מו"ץ דק"ק מינסק בעל ספר מילי דנזיקין (איידטקוהנען תרל"ג). חתנו ותלמידו של הגאון רבי דוד טעבלי אב"ד מינסק בעל נחלת דוד. בהקדמתו לספר הנ"ל הוא מספר שחותנו לימד אותו את דרך הלמוד כפי שקבל מהגר"ח מוואלוזין. אף שתוארו הרשמי היה מורה צדק דקהל מינסק למעשה הוא ניהל את כל עניני העיר, עד שבא לעיר בסוף ימיו הגדול ממינסק (ראה: מינסק עיר ואם, ח"א עמ' 94; רבני מינסק וחכמיה עמ' 33).
איהומען (55,ב)
מכתב המלצה מאת הגאון רבי אריה ליב אב"ד ברעזין (פלך מינסק, כתב את דבריו בעת שהותו באיהומען). ארבע שורות מיום כ"ו סיון תרמ"ג, חותם בסוף: "נאום אריה ליב בלא"א מו"ר הגאון מוהר"י סלאנטער זצ"ל הכ"מ החופ"ק הנ"ל" (אביו הגרי"ס נפטר ארבעה חדשים קודם, ב-ה' שבט תרמ"ג).
רבי אריה ליב הורוויץ בן הגאון רבי ישראל סלנטר, חתנו של הגאון בעל "עונג יום טוב". מחבר ספר "חיי אריה" (וילנא תרס"ז), ועוד חידושים רבים אשר נדפסו בספרו של חותנו עונג יום טוב. נולד בשנת תקצ"ט ונפטר בגיל נ"ז בחודש אדר שני תרנ"ו. כהן ברבנות בערים חורושיץ, יאנובה וברעזין. היה חסיד מופלא במעשיו, ואביו הגרי"ס היה מכנהו "בני הצדיק". ירש מאביו את מידותיו הגדולות והתנהגותו עם הבריות. "היה הצנע לכת בדרכי ה' וערום ביראה מאין כמוהו, ממדת הכעס והגאוה היה רחוק עד הקצה האחרון, לא החזיק טובה לעצמו כל ימיו וביטל רצונו מפני רצון אחרים, שם מחסום לפיו מלדבר שיחה בטלה והתרחק מלשון הרע ומהיתכבד בקלון חברו כמטחוי קשת". ראה עוד משבחיו בהקדמת אשתו המלומדת לספר חיי אריה ותנועת המוסר ח"א עמ' 224.
מאהילעוו [=מאהלוב] (58,א)
חתום ר' שלמה זלמן לוריא, בנו של הגביר הנודע רבי שמריהו לוריא ממוהילוב, חתן רבי הלל ריבלין משקלוב וחותנו של הגאון רבי דוד פרידמן מקרלין. החתום שלפנינו א"כ היה גיסו של רבי דוד קרלינר.
באברויסק (58,ב)
האדמו"ר רבי שמריהו נח שניאורסון אב"ד בוברויסק, בן האדמו"ר רבי יהודה ליב מקפוסט בן ה"צמח צדק". חתן דודו האדמו"ר רבי ישראל נח מניעזי'ן. בשנת תרל"ב מינה אדמו"ר המהר"ש את רבי שמריה נח לרב עדת החסידים בבאברויסק. כאשר מונה הי' בן שלושים בלבד, ובמשך למעלה מחמישים שנה כיהן ברבנות.
הגאון רבי אברהם ברוך סולובייצ'יק (59,א) בנו בכורו של הגאון בעל בית הלוי ואחיו הגדול של רבי חיים מבריסק. נולד בוואלוז'ין בשנת תר"י, ישב סמוך לאביו בדיבוק חברים עם עוד כמה אברכים שנודעו לימים כגדולי תורה. זמן מה היה סוחר בעיר מגוריו באברויסק ומגיד שיעור בישיבת רבי עקיבא אלטשולר בעיר. כשנכח שמסחרו גוזל מזמן למודו וגם קשה עליו הזהירות בעניני יושר והליכות עזב את עיסוקיו וקבל עול רבנות. משנת תרמ"ג כהן כאב"ד סמולנסק עד פטירתו בשנת תרע"ג. נהל רבנותו ביד רמה, שונא בצע ומפזר ממון לצדקה, סייע בידי שדרי ארץ ישראל והיה מפשר בין חסידים ומתנגדים (עץ חיים צינוביץ, עמ' 253).
האמיל (59,ב)
רבי צבי דוב לאטקר אב"ד האמיל חתן רבי יעקב יוסף בנו של רבי יצחק אייזיק עפשטיין אב"ד האמיל (מתלמידי בעל התניא). תחילה ישב בהאמיל ועסק במסחר ולאחר פטירת זקנו רבי יצחק אייזיק מילא את מקומו בהאמיל הו"ל יחד עם גיסו רבי אלעזר שמעון ב"ר יוסף תומארקין אב"ד קרמנצ'וג את הספר מאמר יציאת מצרים (וילנא תרל"ז) לזקנו הנ"ל. תמונתו המרשימה בספר תולדות רבי יצחק אייזיק עמ' 21. נזכר כמה פעמים בספר אהלי שם לרש"נ גוטליב כמסמיך של כמה רבנים. תשובה ממנו לאסור מצות מכונה נדפסה בקובץ הפסגה (קובץ ראשון עמ' 83).
קייב (60,ב)
הגאון הגדול רבי אהרן זאב וואלף בן רבי ישעיה ווייל אב"ד קייב (מכתב המלצה על גבי חצי עמ'). נולד בשנת תר"ה, למד בוואלוז'ין ונסמך להוראה מהנצי"ב ובעל עונג יום טוב. משנת תר"ל אב"ד קייב (אהלי שם פינסק תרע"ב עמ' 179). תשובה ממנו בענין עגונה נדפסה בקובץ תקנת עגונות של רבי יואל אבלסון מאודיסה.
קרמענמטשוק (61,ב)
הגאון רבי יצחק יואל רפאלוביץ אב"ד קרמנצ'וג (מכתב המלצה). נולד בשנת תרי"ח. משנת תר"מ ממלא מקומו חותנו הגאון החסיד רבי יוסף תומארקין על פי הוראת האדמו"ר המהר"ש, על אף שהיה בן 22 בלבד. רבי יצחק יואל היה גאון בנגלה ובנסתר, וזכה להיות חסיד של שלשה אדמור"י חב"ד שכבדוהו והוקירוהו, כפי שנראה מתוך האגרות שנשלחו אליו. מלבד גדולתו בנגלה ובנסתר היה עסקן ציבורי רב פעלים, ונמנה על משלחת האדמו"ר מחב"ד לא"י בשנת תרע"ד. (ראה תולדות חב"ד בארץ הקדש עמ' רעג; חסידים הראשונים ח"ב עמ' 161; אהלי שם עמ' 190)
הגאון הנודע רבי ישראל יעקב יעב"ץ אב"ד קרמנצ'וג בעל תשובות מהרי"ש (ירושלים תרס"ז), לאחמ"כ עלה לירושלים. באותו זמן שימשו בקרמנצ'וג שני רבנים אחד מטעם חסידי חב"ד – ר"י תומרקין וחתנו הנ"ל, והשני רבי ישראל יעקב מטעם חסידי טשרנוביל. בספרו תשובות מהרי"ש נשא ונתן עם כל גדולי דורו (בית הלוי, ראש לראובני, רבי יצחק אלחנן, שואל ומשיב ועוד).
קרוקאוו (62,א)
רבי מנחם מנדל בהרב אב"ד קרוקאוו (עיירה סמוכה לקרמנצ'וג).
יעליסאוועטגראד (62,א)
הגאון רבי יהודה ליב הלוי עפשטיין אב"ד יעליסאוועטגראד, עד שנת תרנ"ז. את מקומו מילא הגאון רבי חיים ברלין. מכתב ממנו בענין כשרות מצות מכונה שנעשו בקרמנצ'וג נדפס בעתון המליץ (אדר תר"ן). הסכמה ממנו בספר שיבת ציון ח"ב (וילנא תרנ"ב).
שפאללע (62,ב)
זוואניראדקע (63,א)
לוסינקע (63,א)
אומען (63,ב)
חתום: יעקב איטינגא ? אולי רבי יעקב משה סג"ל איטינגא בנו של הרמ"ז איטינגא (בעל מפרשי הים), שהיה באומן. ראה שו"ת בית יצחק ח"א אבה"ע סי' קכו, ובשו"ת חסד לאברהם אבעה"ז סי' מב וחו"מ סי' מב (ובאנציקל' לחכמי גליציה ח"א עמ' 124).
מוחייליווקי (63,ב)
הגאון המפורסם רבי אליהו פוסק אב"ד מוחייליווקי מחבר הספרים שו"ת מור ואהלות (למברג תרמ"ו), אזלא גרש ב' חלקים, פסקי אליהו ד' חלקים. נולד בזלוטופול בשנת תרי"ט, נפטר בזאריבקה בט' אייר תרצ"ב. שימש ברבנות במוחייליווקי (תרמ"א-תרמ"ח) אוליאפול וזאריבקה. תמונתו ואודותיו בספר אלון בכות לזכרו מאת בנו רבי הלל פוסק.
טאלייע (64,א)
סמילא (64,א)
הגאון רבי מרדכי מו"ץ דק"ק סמילא. הסכמה ממנו נדפסה בספר מאמר מרדכי (זיטומיר תרע"ג), בראשה נרשם "הסכמת הרב המאה"ג חריף ובקי בחדרי תורה מעוז ומגדול מופלא ומופלג ומפורסם בתוי"ש כש"ת מוהר"ר מרדכי ני"ו הי"ו אב"ד דק"ק סמילא יע"א". נזכר בשו"ת עמק שאלה להרה"ק רבי מרדכי דוב מהורנוסטייפול (אבן העזר סי' לח).
טשערקאס (64,ב)
הגאון רבי שמואל יוסף סג"ל מו"ץ דק"ק טשערקאס עוד בשנת תרט"ו ראה מכתבו בשו"ת צמח צדק אבן העזר ח"א סי' פה. הסכמה ממנו בספר מאמר מרדכי הנ"ל, ובראשה נרשם "הסכמת הרב המאה"ג החריף המפורסם בתורה וביראה זקן וקנה חכמה כש"ת מהור"ר שמואל יוסף הלוי זללה"ה אב"ד דק"ק טשערקאס".
אלעקסאנדריא [פלך חרסון] (65,א)
הגאון החסיד הרב יואל איטקין אבד"ק אלעקסאנדריע בפלך חערסאן, בן הגאון החסיד ר' שלמה אב"ד סטארידוב אחי הרה"ח המפורסם רבי פסח מאלאסטאווסקער ואחי רבי פייוויל אב"ד אסטער, המה בני הרב ר' יואל שהיה חתן הגאון רבי לייב חריף אבד"ק הומיל ובעהמ"ס קול אריה על הש"ס (ירושלים תרכ"ו).
פאלטאווא (65,ב)
הגאון רבי שלמה זלמן ראם אב"ד פאלטאווא נולד בשנת תקס"ט בצריא שבמוהילוב. עד שנתו החמישים שלח במסחר ידו, ועם זה לא מש מאהלה של תורה. בשנת תר"ך עלה על כסא הרבנות של ויטבסק, ממנה עבר לבאריסוב וממנה לפולטאווא. חיבר ספר אפריון שלמה (ורשא תרל"ו) ועוד חבורים שנשארו בכתב־יד. עלה לירושלם בחודש אלול תרמ"ד ונפטר בה ביום כ"ג בסיון תרמ"ח (אנציקלופדיה גליס ח"ג עמ' קכו). נשא ונתן עם בעלי שדי חמד ונזכר בספרו כמה פעמים. הסכמה ממנו בספר נתיבי רש"י (וילנא תרמ"ח).
קעשנוב (38,א)
ר' יהודה אידל באר… רב מטעם הממשלה.
רבי ראובן מו"ץ דק"ק קעשינוב – תשובה אליו משנת תרכ"ז בשו"ת חסד לאברהם תנינא סי' לז. ("לכבוד ה"ה המופלג בתורה מורה ודאין דייק וגריס מוה' ראובן נ"י דיין ומו"צ בק"ק קעשינוב").
רבי ברוך ב"ר אפרים שמואל [בליקאנסקי] מו"צ בק"ק קעשינוב, הסכמה ממנו בספר מאמר מרדכי הנ"ל, ובראשה נרשם "הסכמת המאה"ג חריף ובקי בחדרי תורה מעוז ומגדול מופלא ומופלג ומפורסם בתו"י כש"ת מהור"ר ברוך נ"י אב"ד דק"ק קעשינוב". חתום על הצעת יסוד אגודת הרבנים הכללית של רבי אהרן מנחם מנדל הכהן ממצרים, ראה יד ראם אות שד.
חארקאוו (38,ב)
הגאון רבי אברהם יחזקאל ארלארזאוו (ארלוזורוב) אב"ד חארקוב. רב מפורסם בדורו. חידושי תורה ממנו נדפסו בספר שדי חמד, שו"ת בענין עגונה בשו"ת שארית יוסף לרבי יוסף רייזין אב"ד טלז סי' לז, הערות וחידושי תורה בכנסת חכמי ישראל (אבלסון) סי' כג, מכתב בראש ספר באר משה (מכתב טו) והסכמה בראש ספר קהלת יצחק (וילנא תרס"ב). וכך כותב עליו בן עירו (הובא בזכור לאברהם תשנ"ט עמ' שעד)" הרב ארלוזורוב היה ראוי בכשרונותיו ובמידותיו לפאר את העדה הגדולה ביותר בערי ליטא ופולין גבה קומה בעל פנים עדינים והדורים מופלג בתורה ורבים מהרבנים היו פונים אליו בשאלותיהם וספיקותיהם והוא היה משיב להם תשובות ארוכות וקצרות הוא תפס מקום נכבד בקרב הרבנים הגאונים והיה חכם במילי דעלמא, מלבד מעלותיו המוסריות היה גם כתבא רבא תשוקתו לספרים היתה גדולה ספרייתו כללה ספרים במקצועות שונים וכשהיה נוסע לערי ליטא היה מביא אתו המון ספרים ישנים וגם חדשים…". ועל כולם רשם הערות (ראה: רשימות דיבורים פרק טז) נפטר בי"א טבת תרס (ראה ערך מלין ברדיטשוב תרס"ז עמ' 140).
יאמפואלסקע? (39,א)
בענדר (39,ב)
חתום: נחמן במוה"ר.. מו"ץ דפה.
באהאפאל (43,ב)
הגאון הנודע רבי ישראל אייזינשטיין אב"ד באהאפאל, מגדולי האחרונים, בעל הספר המפורסם עמודי אש (למברג תר"מ). מחבר ההגהות על הירושלמי בשם "עמודי ירושלים", נדפסו בתלמוד ירושלמי מהדורת וילנא. "גאון מופלא בישראל גדול שמו" – כך מכנהו ידידו השדי חמד אשר הביא מספרו החשוב עמודי אש פעמים רבות בספר שדי חמד. נולד בשנת תקצ"ז, משנת תרכ"ט רב בק"ק הנ"ל, ומשנת תרנ"א אב"ד ניקולייב עד פטירתו בשנת תרס"ה.
שטאנציע באלטע (43,ב)
באלטע (43,ב)
הגאון רבי דוד לוי אב"ד באלטא (כותב וחותם בשמו חתנו רבי אהרן שלמה). בהיותו בן י"ח שנים נתעטר בכתר הרבנות בעיר באלטא, ושלושים שנה כהן שם ברבנות עד פטירתו בחדש טבת שנת תרמ"ה (נחלת אבות וילנא תרנ"ד מערכת ד אות כב). הסכמה ממנו בספר עמודי אש הנ"ל, גביית עדות בענין עגונה ממנו בשו"ת עמק שאלה לרבי מרדכי דוב מהורנסטייפול (אבן העזר סי' סג).
בענדער (43,ב)
טרעספאל (44,א)
הגאון הנודע רבי ישראל אברהם לרנר אב"ד טירעשפאל, בעל "בית ישראל" על החכמת אדם (נדפס יחד עם החכמת אדם בכמה מהדורות). נולד בשנת ת"ר (אהלי שם עמ' 83). תשובות אליו בשו"ת כוכב מיעקב, שו"ת מהרש"ם, שו"ת אבן יקרה, ושו"ת מחזה אברהם. היה בידידות גדולה עם השדי חמד המזכירו לברכה בספרו הגדול כמה פעמים.
***********
תוכן הספר: ספר בית יעקב – ביאורים על אגדות עין יעקב מאת רבי יחיאל מיכל לוריא מצאצאי הגר"א ועוד גדולי ישראל בעל ספר מים חיים. מעט פלפולים במס' שבת, פסחים, כתובות ובבא בתרא, ומעט ביאורים על פרשיות ספר בראשית.
בחידושים נזכרו דברים בשם: זקנו הגר"א: 37,א; 37,ב; 50,ב; 51,ב. רבי חיים מוואלוז'ין: 49,ב; 50,ב. רבי יצחק מוואלוז'ין: 51,ב.
המחבר רבי יחיאל מיכל לוריא – נמנה על גזע היחס והמעלה מצאצאי המהרש"ל, ה'פנים מאירות', בעל סדר הדורות והגר"א. בשנת תרכ"ה קבל את הסכמות רבני ירושלים לספרו מים חיים הכולל חדושים על הש"ס, אשר הדפיסו בווארשא בשנת תרל"ה. בעל אמרי בינה מעיד עליו בהסכמתו: "פלפלתי עמו בחכמה וראיתי כי גדול בתורה וידיו רב לו לפלפל בחריפות ובקיאות". בשנת תרמ"ב הדפיס בווארשא את הספר יד אליהו על מסכת ברכות מהגר"א, ובספר אמרי נועם (וארשא תרנ"ט) יש "יקר סהדותא" ממנו על כתב־היד שנכתב בלונדון תרנ"ח. (כבר העיר הרב דוד קמינצקי בישורון כג עמ' קמד הע' 36 שיש מקום להסתפק אם רבי יחיאל מיכל בעל מים חיים הוא הוא רבי יחיאל המו"ל יד אליהו, כי בשער יד אליהו נזכר רק בשם "יחיאל" ומתייחס אחר הגר"א ובשער מים חיים נקרא "יחיאל מיכל" ולא מתייחס אחר הגר"א ונטה לומר שהוא אחד. ובאמת ממכתבי הרבנים בכתב־יד זה נראה בעליל שהוא אחד, ואין יותר מקום להסתפק בזה).
תיאור החיבור: כתב היד מכיל [65] דפים כתובים משני צדי הדף, מתוכם 16 דפים הכוללים פנקס החתומים והשאר חידושים וביאורים. גודל הספר:22X17 ס"מ. תיקוני שוליים אמנותיים בחלק מהדפים. כריכת עור אדומה מהודרת, מקושטת בעיטורים בצבע זהה. קופסת עור תואמת עם בסיס מובנה להעמדת הספר,
קדם 2014.
………………………………..
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם
בווצאפ >>>
