ייסוד ישיבת סלבודא בחברון
מכתבי רבי משה מרדכי עפשטיין ורבי יוסף חיים זוננפלד
מכתבים היסטוריים לתולדות הישוב היהודי בחברון, מימיה הראשונים של יסוד ישיבת סלבודקא בעיר האבות – חברון.
במכתביהם קוראים ראש הישיבה רבי משה מרדכי עפשטיין ורבי יוסף חיים זוננפלד, לסייע בידו להוציא את הרעיון הנשגב של הקמת ישוב בחברון אל הפועל 'לרכוש חברים ולבנות את העיר הקדושה, ליישב יישוב ישראלי בסביבותיה' (לשון הגרמ"מ עפשטין במכתבו הנוכחי)
ומביע את תקותו: 'שעל ידי התיסדות הישיבה, בעזר השם, תבנה ותכונן העיר קברות אבותינו, אשר לדאבונינו ולבושתינו העיר הקדש הזאת חריבה וסביבותיה שוממין מאין ישוב ישראל'.
ומבקש: 'על כן כל יראי ה', האוהבים את ארצנו, כפי מצות תורתינו הקדושה, והיודעים להוקיר ביחוד את העיר הקדושה, אשר בה שכנו אבותינו הקדושים, בחייהם ובמותם לא נפרדו ממנה והם גם עתה מעתירים לה' על כל גמולתינו ועל פדות נפשנו, בטח יעזרוהו במאי דאפשר לבנות את הקודש'
הגרי"ח זוננפלד כותב במכתבו הנלהב על רעיון היישוב היהודי בחברון: 'מצוה גדולה ויקרה וכמעט ראוי לקרותה אתחלתא דגאולה לעשות עיר הקדש הלז, למקום תורה ועבודה'.
ייסוד ישיבת סלבודא בחברון
בשנת תרפ"ד יצאה גזירה מאת ממשלת ליטא, אשר ביטלה את זכות בני הישיבות להשתחרר מעבודת הצבא, אם לא שהישיבות תקבלנה על עצמן לימודי חול.
הסבא מסלבודקא התנגד לכך בכל תוקף, וכתוצאה מכך נקראו חמישים בחורים לעבודת הצבא, סכנה נשקפה לכל עצם קיום הישיבה, וכך עלתה ההצעה, להעביר את ישיבת סלבודקא לארץ ישראל והמקום שנבחר לכך הוא עיר האבות 'חברון'.
בחורף שנת תרפ"ה החלו לעלות לחברון כשבעים בחורים מבני הישיבה בסלבודקא.
לאחר העתקת ישיבת 'כנסת ישראל' מסלבודקא לחברון, החל רבי ישראל זיסל דבורץ אב"ד יעזנא, שהיה היוזם להעברת הישיבה לארץ ישראל, לפעול לייסד ליד הישיבה ישוב יהודי בחברון. מכתב זה הוא מיום ה' אדר תרפ"ה.
חברון-ירושלים תרפ"ה [1925]. בלאנק רשמי של הגרמ"מ עפשטיין, בצדו השני מכתבו של הגרי"ח זוננפלד.
מצב: בשולי הדף נקבי תיוק עם פגיעה בשתי אותיות במכתבו של הגרי"ח.
למידע נוסף על פריט זה לחץ כאן
…………………………………
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
