כתב יד ('ביכל')
מאמרים מוקדמים מנשיאי בית חב"ד הראשונים
___
'מוגה היטב הדק מגוף הכתב'
מאמרי חסידות – דברי אלוקים חיים שנאמרו על ידי האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא, בנו ממלא מקומו האדמו"ר רבי דוב בער שניאורסון ונכדו האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון בעל 'צמח צדק'.
כרך בכתב יד, 146 עמ' הכוללים 13 מאמרים, לפי חלוקה זו: שלושה מאמרים מהאדמו"ר הזקן, חמישה מאמרים מהאדמו"ר האמצעי וחמישה מאמרים מהאדמו"ר בעל 'צמח צדק' (ראה פירוט המאמרים באתר 'גנזים').
תגלית מענינת נמצאת בכתב היד שלפנינו במאמר 'ועשית ציץ זהב'. המאמר נדפס בספרו תורת חיים. במהדורת 'קהת' שמות ח"ב, ברשימת כתבי היד שנדפסה שם בסוף הספר (עמ' תס"ה) נרשם שהתורה נמצאת בכמה ביכלאך,
'אך לא נשתמר בכתבי היד תאריך זמן אמירתו', והנה בכתב היד שלפנינו צויין בו תאריך:
תקפ"ד.
על המאמר 'ויספו ענוים' מהאדמו"ר האמצעי, נרשם בסופו [דף 48,א]
'מוגה היטב הדק מגוף הכתב' – דהיינו שהוא נעתק מגוף כתב יד קדשו של האדמו"ר.
1) האדמו"ר הקדוש הגאון רבי שניאור זלמן שניאורסון מלאדי – הנודע בשם האדמו"ר הזקן או בעל התניא והשולחן ערוך (תק"ה-תקע"ג)
מייסדה של חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון בשושלת חסידות חב"ד. דבק במגיד ממזריטש והיה תלמידו המובהק. המגיד גילה לו שנשמתו מעולם האצילות, ועבודתו היא לגלות את שיטת חסידות חב"ד ולהפיץ את תורת הבעש"ט.
2) האדמו"ר האמצעי המכונה 'דער מיטעלער רבי' רבי דוב בער שניאורסון (תקל"ג-תקפ"ח) ביסס והרחיב את תורות אביו האדמו"ר הזקן. עלה על כסא אביו בשנת תקע"ג, ונהג נשיאותו ברמה עד עלותו לגנזי מרומים בגיל נ"ד שנים בשנת תקפ"ח.
3) האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון בעל 'צמח צדק' (תקמ"ט-תרכ"ו) גדל בצל זקנו בעל התניא, חתן דודו האדמו"ר האמצעי וממלא מקומו משנת תקפ"ח כנשיא השלישי של שושלת אדמו"רי חב"ד, תורתו בנגלה ובעיקר בנסתר היא רחבה ועמוקה ובהיקף עצום.
תולדותיו של ה'ביכל' החב"די
בימים עברו, חב"ד מיעטה בהדפסת ספרים, אף על פי שהרבתה בכתיבתם. במקום דפוס יצרה חב"ד שיטה של מעתיקים או כותבים (שרייבער בלשון חסידי חב"ד) לראשונה בליאזנא ערש חסידות חב"ד, אחרי כן בליאדי ומאוחר יותר בליובאוויטש שבה קבע משכנו האדמו"ר האמצעי… שם ישבו מעתיקים שהעתיקו את תורותיו של הרבי שנאמרו קודם לכן בעל פה.
הסדר בזה היה כך: הרבי אומר תורה לפני החסידים, אחר שבת ויו"ט היה הרבי מוסר תורה כתובה בכתב יד למעתיק הראשי, הלה העתיקה, החזיר את כתב היד לרבי והשאיר לעצמו את העתקתו שממנה עשה אח"כ מספר העתקות בכתב ידו שלו… את החסיד שחזר לביתו ותורה חדשה בחיקו, פגשו החסידים דמתא שהמתינו לשובו, וכמובן נאלץ לאפשר לכל הרוצה להעתיק את התורה לעצמו… חסיד שנתקבצו אצלו במשך הזמן מספר הגון של תורות מסרן לכריכה וכך נוצר ה'ביכל' (ר' חיים ליברמן, אהל רח"ל ח"ג עמ' 20-26).
מספור דפים: [83] דף, 164 עמ' כתובים, בידי כותבים שונים. באמצע הכתבים כרוך ספר חסד לאברהם מהדורת זאלקווא תקכ"ה, חסר שער וסוף.
מצב: כרוך בכריכה עתיקה בלויה.
(מקור: אוסף ר' דניאל קאהן ז"ל, לונדון)
רשימת ה'תורות'
מאמרי האדמו"ר הזקן
1) ונקדשתי בתוך בני ישראל
2) והיה מספר בני ישראל
3) סור מרע ועשה טוב
מאמרי האדמו"ר האמצעי
4) בהעלותך את הנרות
5) שמח תשמח – תקפ"ו [שאמר על חתונת בתו מרת שרה]
6) ויספו ענוים בה' שמחה
9) ויאמר משה אל ה' [באברוסק תקפ"ב]
10) ועשית ציץ זהב. תקפ"ד
מאמרי האדמו"ר בעל 'צמח צדק'
11) הא לחמא עניא [תק"צ]
12) ברוך שעשה נסים לאבותינו
13) זכור את יום השבת לקדשו – שבועות תק"ץ (?) לפ"ק
14) דומה דודי לצבי – 'תורת אדמו"ר שאמר בש"ק קודם התפילה פ' מו"מ [=מטות ומסעי] תק"ץ פה שקלאב
15) ביאור על התורה דומה דודי לצבי.
…………………………………
יש לך שאלות על פריט זה?
אנחנו זמינים לענות גם בווצאפ >>>
