פריט : 165
כתב יד. ספר המדידות ופירוש איצטרלאב: בגדאד תק"ח [1748], עם שער מצויר - מרשים במיוחד
ספר המדידות ופירוש אצטרולב, עם ביאור על מכשיר האסטרונומי quadrant מאת רבי יעקב בן מכיר אבן תבון. - חיבור שלא נדפס.
הועתק לכבוד החכם רבי סלימאן מעתוק על ידי הסופר יהודה ליב שפירא מפראג.
בראש כתב היד שער מצויר מרהיב ביופיו, עם שני עמודים ארכיטקטוניים ומעליהם נשרים פורשים כנפיים. בבסיס העמודים ועל העמודים עצמם קישוטי עלים ופרחים נהדרים.
כתב היד כולל:
1] פירוש על רובע הדאיירה מאת ר"י בן מכיר בכתב יד רי"ל שפירא
2] פירוש על כלי האיצטרלאב מהנ"ל.
3] פירוש נוסף על האיצטרלאב מאת ר' ח' שלמה מזרחי בעצם כתיבת ידו של רבי סלימאן מעתוק, וכן לוחות העיבור בעצם כתב ידו והגהות בשולי ההעתקות הנ"ל. מעבר לשער חתימת ידו המסולסלת.
רבי יעקב בן מכיר אבן תבון מפרובנס (1236-1304 בערך) נכדו של המתרגם שמואל אבן תבון, היה אסטרונום ומתרגם נודע בימיו, בכתביו שתורגמו ללטינית, השתמש אף האסטרונום הנודע קופרינקוס.
רבי סלימאן ב"ר דוד מעתוק מבגדאד היה מקובל, פייטן, בקי בחכמת התכונה ובעל אוצר ספרים גדול. פיוטיו היו שגורים בפי יהודי בבל. הוא העתיק כתבי יד לעצמו ואף הושיב סופרים בביתו כדי שיעתיקו לו ספרים שטרם נדפסו. (ראה אודותיו: א. בן יעקב, 'יהודי בבל מסוף תקופת הגאונים' עמ' צה-צו; מ. בניהו, 'ספרים שנתחברו בבבל וספרים שנעתקו בה' עמ' י' ועמ' פה-פו).
הסופר ר' יהודה ליב שפירא מפראג היה גם הוא בעל ידע בחכמת התכונה ובכמה מקומות בכתב היד הוסיף הגהות משלו. בדף האחרון חתימות רבי יחזקאל אברהם מצליח ועוד (ראה עליהם ב'אהל דוד' הנזכר להלן).
72 דפים, 1221 ס"מ. עם נקבי עש. כריכת עור עתיקה משופשפת, בצדה הפנימי של הכריכה אקס ליבריס מרשים של ספריית ר' דוד סולימאן ששון.
כתב יד. ספר המדידות ופירוש איצטרלאב: בגדאד תק"ח [1748], עם שער מצויר – מרשים במיוחד
ספר המדידות ופירוש אצטרולב, עם ביאור על מכשיר האסטרונומי quadrant מאת רבי יעקב בן מכיר אבן תבון. – חיבור שלא נדפס.
הועתק לכבוד החכם רבי סלימאן מעתוק על ידי הסופר יהודה ליב שפירא מפראג.
בראש כתב היד שער מצויר מרהיב ביופיו, עם שני עמודים ארכיטקטוניים ומעליהם נשרים פורשים כנפיים. בבסיס העמודים ועל העמודים עצמם קישוטי עלים ופרחים נהדרים.
כתב היד כולל:
1] פירוש על רובע הדאיירה מאת ר"י בן מכיר בכתב יד רי"ל שפירא
2] פירוש על כלי האיצטרלאב מהנ"ל.
3] פירוש נוסף על האיצטרלאב מאת ר' ח' שלמה מזרחי בעצם כתיבת ידו של רבי סלימאן מעתוק, וכן לוחות העיבור בעצם כתב ידו והגהות בשולי ההעתקות הנ"ל. מעבר לשער חתימת ידו המסולסלת.
רבי יעקב בן מכיר אבן תבון מפרובנס (1236-1304 בערך) נכדו של המתרגם שמואל אבן תבון, היה אסטרונום ומתרגם נודע בימיו, בכתביו שתורגמו ללטינית, השתמש אף האסטרונום הנודע קופרינקוס.
רבי סלימאן ב"ר דוד מעתוק מבגדאד היה מקובל, פייטן, בקי בחכמת התכונה ובעל אוצר ספרים גדול. פיוטיו היו שגורים בפי יהודי בבל. הוא העתיק כתבי יד לעצמו ואף הושיב סופרים בביתו כדי שיעתיקו לו ספרים שטרם נדפסו. (ראה אודותיו: א. בן יעקב, 'יהודי בבל מסוף תקופת הגאונים' עמ' צה-צו; מ. בניהו, 'ספרים שנתחברו בבבל וספרים שנעתקו בה' עמ' י' ועמ' פה-פו).
הסופר ר' יהודה ליב שפירא מפראג היה גם הוא בעל ידע בחכמת התכונה ובכמה מקומות בכתב היד הוסיף הגהות משלו. בדף האחרון חתימות רבי יחזקאל אברהם מצליח ועוד (ראה עליהם ב'אהל דוד' הנזכר להלן).
72 דפים, 1221 ס"מ. עם נקבי עש. כריכת עור עתיקה משופשפת, בצדה הפנימי של הכריכה אקס ליבריס מרשים של ספריית ר' דוד סולימאן ששון.
[מקור: אוסף ששון. ראה תיאורו ב'אהל דוד' עמ' 509-510]
……………………………………..
האיצטרולב הוא כלי אסטרונומי עתיק יומין שבעזרתו ניתן למדוד ולחשב את מיקום הכוכבים. הכלי נזכר בתשובות הרשב"א לגבי שימושו בשבת וכן בשולחן ערוך הלכות שבת סי' ש"ז.
רובע הדאיירה – הוא רבע איצטרולב (השתמשו בו למדידת זווית של עד 90 מעלות – רבע מתוך 360) המכשיר נקרא quadrant גרסה משופרת זו של האיצטרולב, שהומצאה בידי בן מכיר, היתה גרסה מהפכנית, והקנתה לו שם עולם באסטרונומיה המודרנית
……………………………………….. .
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
יש לך שאלות על פריט זה?
