פריט : 113
איגרת קודש בכתב יד קודשו של הרה"ק רבי יוסף מראשקוב בן הרה"ק רבי שבתי מראשקוב
איגרת בכתב יד וחתימת הרה"ק המקובל רבי משה יוסף אב"ד ראשקוב, בנו של הרה"ק רבי שבתי מראשקוב בעל 'סידור רבי שבתי'.
הרה"ק רבי יוסף מראשקוב (נפטר תק"פ), בן הרה"ק רבי שבתי מראשקוב בעל 'סידור רבי שבתי', היה מגדולי תלמידי הרה"ק רבי פנחס מקוריץ. התפרסם מאוד בקדושתו ובפרישותו הגדולה. בעל 'אוהב ישראל' מאפטא העיד עליו שהשיג את הדרגה הגבוהה ביותר של חסידות, וגם אמר כי בשעה שרבי יוסל'ה מראשקוב מזמר 'שיר השירים' ורוקד בליל פסח, מתעלה נשמתו עד לכיסא הכבוד והשעה היא שעת רצון להיפקד בכל מיני ישועות ('אנציקלופדיה לחסידות' חלק ב עמ' קל). אכן, רבים נהרו להתברך מפיו בליל פסח ('חכמי ישראל' עמ' רכד).
היה גדול מאוד בחוכמת הקבלה והגיה בכתב ידו את סידורו של אביו. הגהותיו נדפסו בסידור רבי שבתי מראשקוב, הוצאה חדשה (מהדורת הרב מאנדל, ברוקלין, נ.י. תשע"ט). בנו ממלא מקומו היה האדמו"ר הקדוש רבי שלמה זלמינא מראשקוב.
ראשקוב, ללא תאריך. כתב אזהרה לבא לבית דינו להתפשר בעניין חליצה. דף בצבע ירוק בגודל 1715 ס"מ. סימן קרע בקיפולי הדף ללא חיסרון. כתב היד זהה להגהותיו על סידורו של אביו הנזכר לעיל.
איגרת קודש בכתב יד קודשו של הרה"ק רבי יוסף מראשקוב בן הרה"ק רבי שבתי מראשקוב
איגרת בכתב יד וחתימת הרה"ק המקובל רבי משה יוסף אב"ד ראשקוב, בנו של הרה"ק רבי שבתי מראשקוב בעל 'סידור רבי שבתי'.
הרה"ק רבי יוסף מראשקוב (נפטר תק"פ), בן הרה"ק רבי שבתי מראשקוב בעל 'סידור רבי שבתי', היה מגדולי תלמידי הרה"ק רבי פנחס מקוריץ. התפרסם מאוד בקדושתו ובפרישותו הגדולה. בעל 'אוהב ישראל' מאפטא העיד עליו שהשיג את הדרגה הגבוהה ביותר של חסידות, וגם אמר כי בשעה שרבי יוסל'ה מראשקוב מזמר 'שיר השירים' ורוקד בליל פסח, מתעלה נשמתו עד לכיסא הכבוד והשעה היא שעת רצון להיפקד בכל מיני ישועות ('אנציקלופדיה לחסידות' חלק ב עמ' קל). אכן, רבים נהרו להתברך מפיו בליל פסח ('חכמי ישראל' עמ' רכד).
היה גדול מאוד בחוכמת הקבלה והגיה בכתב ידו את סידורו של אביו. הגהותיו נדפסו בסידור רבי שבתי מראשקוב, הוצאה חדשה (מהדורת הרב מאנדל, ברוקלין, נ.י. תשע"ט). בנו ממלא מקומו היה האדמו"ר הקדוש רבי שלמה זלמינא מראשקוב.
ראשקוב, ללא תאריך. כתב אזהרה לבא לבית דינו להתפשר בעניין חליצה. דף בצבע ירוק בגודל 1715 ס"מ. סימן קרע בקיפולי הדף ללא חיסרון. כתב היד זהה להגהותיו על סידורו של אביו הנזכר לעיל.
בראש הספר 'אות חיים' (בני ברק תשס"ה) נדפס צילום ממכתב זה, והמכתב נדפס בספר 'אגרי דבי הילולי' חלק א עמ' פ.
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
יש לך שאלות על פריט זה?
