מכירה 4
Feb 19, 2019
מכירה 4
19.2.19
מתוך 4 דפים

פריט : 1

גלויית הברכות המפורסמת של הרה"ק ר׳ ישעיל׳ה  קרעסטירער בחתימת יד קדשו

'... ואני תפלה, השי"ת מאגע אייך זאמט וו' פאמיליע פאן באזען, שאדען, קראנקהייט אונד כל מיני מכשול ועלילות, היעטען אייערע זאככען, זאללען גינסטיג ערלעדיגט ווערדען אונד מיט געזונד פרנסה שפע ברכה והצלחה כל מיני ישועות ורפואות זארגנען בכלל כל ישראל
ואני תפלה השי״ת יגן עליכם ומשפחתיכם מכל צרה ונזק ומחלה
וישמור אתכם וכל אשר לכם ושיהיה לכם בריאות פרנסה שפע ברכה והצלחה וכל מיני ישועות בכלל כל ישראל (תרגום חופשי)  
 גלויית דואר ובה דברי ברכה ואיחולים לבריאות שפע ופרנסה בחתימת יד קדשו של הצדיק הקדוש מחולל הנפלאות ועמוד החסד הרה"ק רבי ישעיהו שטיינער קרעסטירער.
הרה"ק צדיק יסוד עולם רבי ישעיה שטיינר הנקרא בפי כל רבי ישעיהל'ה קרעסטירער (תרי"ב-תרפ"ה) נודע בדורו כעמוד הצדקה והחסד וכפועל ישועות, ביתו היה פתוח לרווחה ותמיד סעדו רבים על שולחנו, פיזר סכומים עצומים לצדקה, ופעל רבות להביא ברכה וישועה לחולים ונזקקים .
רבי ישעיה היה תלמיד מובהק של הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא וכבר רבו העיד על גודל קדושת נשמתו וכן סמכוהו להנהיג עדה ולפעול ישועות הרה"ק מצאנז והרה"ק רבי מרדכל'י מנדבורנא, לאחר שנפטר רבו רצ"ה מליסקא החל להתפרסם כבעל מופת ורבבות נהרו אליו.
באדראג – קערסטיר תרפ"ג [1923], 913 ס"מ. מצב טוב מאוד. התאריך על פי חותמת הדואר.

פריט : 2


מכתב ארוך מאת הרב הגאון הקדוש המפורסם לבעל מופת נורא הצדיק רבי שבתי שעפטל וויס אב"ד שימאני. משנת תרפ"ו.
מכתב ארוך ומענין מאת הרב הצדיק רבי שבתי שעפטיל ווייס אב"ד שימאני אל מורו ורבו 'הגאון המובהק קדש הקדשים כקש"ת מו"ה   משה יוסף הופמן מפאפא.
הגה"צ רבי שעפטיל וויס - 'דער שימאני רב' בישראל גדול שמו, נולד בשנת תרכ"ו וכבר בצעירותו נודע בבקיאותו בש"ס , ורבו בעל 'שבט סופר' התפעל ממנו מאד. נודע כאיש מופת ובעל רוח הקודש ורבים נהרו אליו להתברך מפיו..זקני הדור הקודם יוצאי מדינת הונגריה היו מזכירים שמו בסילודין כאחד מצדיקי הדורות שעמדו לישע ישראל בתפילותיהם וברכותיהם וכפועל ישועות בקרב הארץ . נלב"ע ביום ג' חשון תש"ד. מחיבוריו: הלכתא רבתא לשבתא.
התייחסותו והערצתו לרבו היא מפליאה וכך הוא כותב 'מתאוה אני לראות מכתב יד קדשו של אדמו"ר נ"י שאדע בבירור שהוטב לאדמו"ר הגאון נ"י מעמדו הטוב וה' יתן לו בריאות כאשר התגבר משה רבינו כאשר היה בן שמונים ורבי חנינא כחולין כד, ב [רבו היה אז בן פ"ג שנים ובגמ' מסופר שרבי חנינא עמד על רגל אחת בהיותו בן שמונים וחלץ נעלו] 

בסיום המכתב כותב: ונא יטיב עמי יכבדני בכתב ידו הקדושה ואז אעשה סעודת הודאה לעצמי שזכני ה' שאדמו"ר הגאון נעשה בריא ואי"ה אצל כבוד חמי נ"י אעשה זאת כחז"ל אצל ר' זירא (ברכות מו, א).

רובו של המכתב חידושי תורה ביוצר לברית מילה. דף בגודל: 1720 ס"מ. שימאני תרפ"ו [1926]. כתוב משני צדי הדף, הכל בכתי"ק וחתימתו, מצב מצוין. נדיר וחשוב ביותר.

פריט : 3

מכתב בכתב יד הגאון הצדיק רבי שמואל רוזנברג אב"ד אונסדורף
מכתב בכתב יד הגאון הצדיק מאונסדורף רבי שמואל רוזנברג בעל 'באר שמואל'. אונסדורף תרנ"ד.
הגה"צ מאונסדורף (תר"ב-תרע"ט) מגדולי מרביצי התורה בהונגריה, שלשים וחמש שנה כהן כרבה של אונסדורף ומישיבתו הגדולה יצאו אלפי תלמידים, רבני קהילות, ראשי ישיבות ומורי הוראות בכל רחבי מדינת הונגריה,נודע כאיש מופת, רבים דפקו על דלתותיו לברכה וישועה, ותלמידיו הרבים מספרים סיפורי מופת על רוח קדשו (ראה תולדות שמואל הנ"ל מאמר רוח הקדש).
במכתבו מבקש מרבי עקיבא יוסף שלזינגר זצ"ל שיזכירהו לטובה ויתפלל עליו 'במקום קדוש בימים הקדושים' לרפואת הנפש והגוף ומברכו לשבת באריכות ימים ושנים על התורה ועבודה אדמת הקדש.
הכל בכתב יד קדשו וחתימתו, את שמו הוא חותם יחד עם שם אמושמואל בן לאה צביה.
על אמו הרבנית לאה צביה אמר הגה"צ מאונסדורף כי נשמה קדושה כמו שלה יורדת לעולם אחת לאלף שנה ועוד אמר 'אמי הצדקת לא הייתה אשה חכמה, אבל הייתה תלמיד חכם' היא למדה ח"י פרקי משנה כל יום וידעה על פה פרקים רבים, ולמדה בשבת ספר סידורו של שבת, וחובת הלבבות וגם אמרה כמה פעמים פשטים בגמרא ואף לבשה ציצית (ראה בחגוי הסלע בראש שו"ת באר שמואל מאמר ג' ובספר תולדות שמואל מונקאטש תרצ"א פרק א אות ג).

1721 ס"מ. ב' נצבים [כ"ג אלול] תרנ"ד. קרע קטן בפינה השמאלית עם חסרון של שלש מלים.

פריט : 13

מכתב חידושי תורה ארוך בכתב יד הגאון רבי ברוך רוזנפלד אב"ד גאלוב 'תלמידו כבנו' של רבי עקיבא איגר
אל ידידו רבי אליהו גוטמכר אב"ד גריידיץ

הגאון רבי ברוך רוזנפלד אב"ד גאלוב (תקע"ה-תרל"ט) תלמיד קרוב וחביב לרבינו עקיבא איגר, שבע שנים למד בישיבתו והיה מבני ביתו 'כאחד מבניו מפני צדקתו ותומתו', לאחר פטירת רבו נסמך מבנו רבי שלמה איגר ואמר שבזה ממלא מקום אביו שלא הספיק לסמכו (עיין: מאורן של ישראל ח"ב עמ' שמג-שמד).
מכתב ארוך המשתרע על שלשה עמודים גדולים, חציו הראשון תשובה על דברי תורה ששלח לו הגר"א גוטמכר, חציו השני שאלה למעשה בענין שמות גיטין.
ניתן להבין מראשית דבריו שהגאון הצדיק רבי אליהו גוטמכר אשר נודע כפועל ישועות, התפלל עבורו או שלח לו קמיע וכך הוטב מצבו ונרפא.
בשולי המכתב מתעניין רבי ברוך 'הבחור המופלג כ' יצחק אמר לי כי כבר נדפס עוד חלק מליקוטי אדמ"ו הגאון רשכבה"ג זצוק"ל ויש כמה מהם בגריידיץ אשר אוכל להשיג במקח השוה, אולי יוכל כבוד גדולתו לעשות לי הטובה הזאת...'.
[3] עמ' כל עמ' בגודל: 2126 ס"מ. נייר ירקרק. גאלוב תרי"ט. מצב טוב.

פריט : 22

מכתב מאת הגאון רבי משה לאנדסבערג דיין דק"ק פוזנא. פוזנא תרי"ט [1859].
מכתב בכתב יד הגאון רבי משה לאנדסבערג דיין ב"ק פוזנא ומגדולי תלמידי רבי עקיבא איגר 'לכבוד האדון השר והטפסר בישראל גדול שמו מו"ה משה מאנטעפיארי'.

הגאון רבי משה לאנדסבערג (לובראנץ תקס"א-פוזנא תרמ"ד) בן אחר בן להגאון רבי יוסף דרשן מפוזנא בעל יסוד יוסף, למד בצעירותו אצל הגאון רבי נח מליסא אב"ד לובראנץ בעל 'תולדות נח' ולאחר מכן בישיבת רבי עקיבא איגר בפוזנא ולימים שימש שם כדיין ותורה וגדולה התאחדו על שולחנו.

ידועה תמונתו של רבי עקיבא איגר הולך ברחובה של פוזנא ולצדו שני רבנים – רבי משה הוא אחד מהם. מחיבוריו נדפס חידושים בספרו של אביו 'תאר פני שלמה' ולאחרונה נדפס פירושו 'דברי משה' על תהלים מכתב יד (ניו יורק) כמו"כ נדפסו מכתביו כמה מחידושי רבי עקיבא איגר וכן גליונות ספר פרי מגדים שהעתיק מספרו של רבו (בספר תשובות חדשות לרבינו עקיבא איגר ירושלים תשל"ח).

דף בגודל: 1422 ס"מ, נייר כחול דק, מעט כתמים בהירים.

פריט : 26

מכתב המלצה נדיר מאת הרב הגאון איש אלוקים קדוש ה'סבא קדישא' רבי שלמה אליעזר אלפאנדארי אב"ד צפת
'הגם שאין דרכי לבא במליצות, אמנם בתור יוצא מהכלל...' - כתב המלצה נדיר ביותר מאת הגאון הנודע הפוסק המקובל רבי שלמה אליעזר אלפאנדארי – הסבא קדישא, עבור רבי בעריש זאלץ [ראש ישיבה ורב בצפת] לעזרו ולתמכו כי ראוי והגון הוא 'ומאד דאבה נפשי על גורל לחצו ודחקו' .

הגה"ק הסבא קדישא מהרש"א אלפאנדאר  [תקפ"ו-תר"צ] מגזע גאוני עולם, שימש כרב בקושטא, דמשק בצפת ובסוף ימיו עלה לשכון כבוד בירושלים, בה נפטר בגיל מופלג בצלילות דעת מלאה. נודע כאיש קדוש אלוקים, ובעל מופת. תקיף וקנאי בדעותיו ולא חת מפני כל, התנגד בתוקף לציונות ואגודת ישראל ולכל תיקון כל שהוא בגדרי הדת. מחיבוריו: שו"ת הסבא קדישא, שו"ת מהרש"א, אפקעתא דמלכא נגד היתר המכירה, גידולי ארץ ישראל נגד גיורי קראים ועוד.

לרבי בעריש זאלץ הנ"ל שהיה מנאמני ביתו של הסבא קדישא בצפת, לא היו ילדים הרבה שנים, לאחר שאיש אחד קינטרו בענין זה, בא בבכי לסבא קדישא ושפך לפניו שיחו, וה'סבא' הבטיחו: אל תדאג מאומה, בכח תורתינו הקדושה אני מבטיחך, כי בזה השנה תזכה לבן זכר , וכך היה! (מאמר חיות אש בתוך מסעות ירושלים אות מ).

נייר מסמכים רשמי נאה כראש הרבנים בצפת משנת תרפ"א [1921]. גודל: 2722 ס"מ. חתימת יד קדשו וחותמו,  

פריט : 27

המקומות הקדושים בארץ ישראל. לוח קיר גדול מאויר, [המחצית השניה של המאה ה-19]
לוח גדול ובו ציוני מקומות קדושים בארץ ישראל קברי המלכים, הנביאים, התנאים והאמוראים עד דור האר"י בצפת. – כתב יד מצויר בצבעים ססגוניים. גואש ודיו על נייר.
איורי המקומות הקדושים וקברי הצדיקים בארץ ישראל, ערוכים בטורים אופקיים, ומחולקים ל"ערי הקודש" - ירושלים, חברון, צפת וטבריה והערים שכם ומירון.
במרכז הדף מופיע הר הבית, עם מבנה "בית המקדש" והכותל המערבי; סביבם מסגרת קשת, עם הכיתוב: "יהי רצון מלפניך...שיבנה בית המקדש במהרה בימינו...". למעלה ובצדדים, מופיעים המקומות הקדושים בירושלים וסביבתה: קברי מלכי בית דוד, חולדה הנביאה, חגי הנביא, קברי הסנהדרין, קבר זכריה ויד אבשלום, קבר רחל אמנו, ועוד.

בחלקו התחתון של הדף, קברי צדיקים ואתרים בערים חברון, צפת, טבריה ושכם. במרכז חלק זה, איור גדול של קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון.

65 46 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני קיפול ובלאי. קרעים, משוקמים בחלקם.      

פריט : 28

מכתב רבני ירושלים האשכנזים והספרדים אל השר ר' משה מונטיפיורי. ירושלים תרט"ו [1855]
מכתב נדיר מאת גדולי חכמי ורבני ירושלים האשכנזים והספרדים אל השר הגדול הנדיב והשתדלן סיר משה מונטיפיורי על 'נדבת לבבו הטהור לטובת חברות ביקור חולים והכנסת כלה'.

על המכתב חתומים בעצם כתב ידם:הראשון לציון רבי חיים נסים אבועלפיה (הרב חנ"א) רבי שמואל סלנט, רבי ישעיה ברדקי ורבי ניסן ב"ק.

הראשון לציון הרב הגדול רבי חיים נסים אבועלפיה – נודע בשם הרב חנ"א. נולד בטבריה בשנת תקנ"ח ושימש שם ברבנות שנים רבות. משנת תרט"ו ישב על כס הראשון לציון עד פטירתו בשנת תרכ"א.
רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט) רבה של ירושלים ומנהיג העדה האשכנזית קרוב ליובל שנים. משנת תר"א בה עלה ארצה שימש, במשך כשבעים שנה בתפקידים שונים בירושלים. ראש וראשון לכל פעולות הצדקה ומוסדות התורה בירושלים. מלבד חתימתו הוסיף הגרש"ס דברי ברכה פרטיים למזכירו של מונטיפיורי הרב אליעזר הלוי.
רבי ישעיה ברדקי (תק"ן-תרכ"ג) ראש העדה האשכנזית בירושלים. תלמיד הגר"ח מוואלוז'ין וחתן הגאון רבי ישראל משקלוב בעל 'פאת השלחן'. עלה לצפת בשנת תק"ע ולאחר רעידת האדמה בשנת תקצ"ז היגר לירושלים ועמד בראש הישוב האשכנזי.
ר' ניסן ב"ק בן המדפיס הנודע ר' ישראל בק וניהל את בית הדפוס לאחר אביו, נאמן האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין ובנו האדמו"ר מסאדיגורה ומגדולי עסקני ירושלים.
[1] דף. 2124 ס"מ. נייר כחול. עם חותמות מרשימים של כולל פרושים וחברת ביקור חולים הכנסת כלה.

פריט : 29

מכתב גדולי ירושלים וביניהם רבי יוסף זונדל סלנט אל השר מונטיפיורי. ירושלים תרי"ט [1859]
'רב ברכות והודאות לאדוננו השר שי' ותח"ח [ותשואות חן חן] על חסדו הטוב וטרחתו ושקידתו לחיים בירושלים, יזכה לרב טוב ויתענג על רוב שלום. מכתב בחתימת ידם של מנהיגי הפרושים בירושלים לשר הגדול סי' משה מונטיפיורי.


על המכתב חתומים בעצם כתב ידם:
רבי ישעיה ברדקי (תק"ן- תרכ"ג) תלמיד הגר"ח מוואלוז'ין, חתנו של רבי ישראל משקלוב בעל 'פאת השלחן', וראש היישוב האשכנזי בירושלים לאחר פטירת חותנו.
רבי יוסף זונדל מסלנט (תקמ"ו- תרכ"ה) מגדולי תלמידי הגר"ח מוואלוז'ין, המכונה 'פה שלישי להגר"א', חותנו של הגאון רבי שמואל סלנט, מראשי הישוב היהודי בירושלים.
רבי שמעון זרחי אב"ד טאווריג (תקמ"ח-תר"כ) עלה ארצה בשנת תרי"ז והיה נשיאו הראשון של ת"ת וישיבת עץ חיים, הרביץ תורה בחורבת רבי יהודה החסיד ולא יצא מבין החומות מיום בואו לירושלים, עד פטירתו. גאון עצום וצדיק בכל דרכיו, מחיבוריו שו"ת נחלת שמעון.

דף בגודל: 2126 ס"מ. . נייר כחול דק. מצב טוב,

פריט : 38

אגרת קדש נפלאה, גדושה בברכות בעצם כתב יד קדשו וחתימתו של הרה"ק רבי אהרן מקארלין בעל 'בית אהרן'
'באתי בקולמוס לשוני בדברים היוצאים מן הלב לברכם בברכה משולשת, בני חיי מזוני. ויצו השי"ת את הברכה באסמיהם ובכל משלח ידיהם.... ברכה ממקור הברכות... ביתר שאת ועוז והוא יברך אתכם כאשר דבר, בלי קצבה ובלי שיעור, ברכה עד בלי די.... באהבה וחיבה הק 'אהרן בהרב מו"ה אשר זצ"ל'.

מכתב נרגש משנת חייו האחרונה של הגאון הצדיק קדוש עליון, מגדולי צדיקי החסידות הרה"ק רבי אהרן מקארלין בעל 'בית אהרן' אל חסידיו בעיר אברוטש כתוב כולו בעצם כתב יד קדשו וחתימתו.
באגרת מתנצל בעל 'בית אהרן' שלא היה יכול לבקר בעירם'בראיית פנים אל פנים' ומבקש'אולי יעזור השי"ת בימים ושנים האלו שב"ה הגיעני לימי השיבה והזקנה - יאריך השי"ת ימינו ושנותינו בתוך כלל ישראל, שאוכל להיות בשלוה ובמנוחה והשקט בביתי' .

הרה"ק רבי אהרן מקארלין בן רבי אשר מסטולין בן רבי אהרן הגדול מקארלין, התמנה לאדמו"ר בהיותו בן עשרים וחמש, וארבעים וחמש שנה הנהיג את חסידיו. תקופת הנהגתו הייתה תקופת הזוהר של חסידות קארלין ולאחר שהתפרסם כבעל רוח הקדש רבבות נהרו אחריו כדי לקבל את ברכתו ולהתבשם מתורתו, תפילתו הייתה בוקעת רקיעים, בהתלהבות והתרגשות גדולה. מתורתו נדפס הספר 'בית אהרן' – הנמצא כאן בסמוך.

האגרת נכתבה כאמור בשנת חייו האחרונה שכן הוא כותב בה שהוא הגיע לגיל השיבה ובעל בית אהרןכידוע נסתלק בהיותו בן שבעים (תקס"ב-תרל"ב) כמנין שנות דוד המלך אשר צדיקי דורו העידו עליו שהיה בו מנשמתו.

דף בגודל: 2126 ס"מ. כולו בכתב יד קדשו, קרע קטן בצד שמאל עם חסרון של שתי אותיות, וקמטים.

פריט : 42

אגרת קודש מיוחדת מהרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורה (הראשון) אל גיסו הרה"ק בעל 'צמח צדיק' מויז'ניץ
מכתב בחתימת יד קדשו של הרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורהבנו של רבי ישראל מרוז'ין אל 'אהובי גיסי הרב החסיד המפורסם, שלשלת היחס, בר אבהן קדישין, מו"ה מנחם מנדל נ"י מויז'ניץ'בעל צמח צדיק.
המכתב חתום בחתימת יד קדשו של האדמו"ר:אברהם יעקב במוהר"ר ישראל, נשלח מסאדיגורה ביום טו"ב חשון שנת כתר"ו ישועה, תרכ"ו (1866).

בשולי המכתב דורש הרה"ק מסאדיגורה בשלום אחותו"הרבנית הצנועה והחסידה בת קדושים מ' מרים תחיה". ומברכה 'ה'הטוב ירומם וישמח לבבה בישועות ונחמה קרובה כאשר עם לבבה'.

גיסו הנמען רבי מנחם מנדל מויז'ניץ (תק"צ-תרמ"ג) בעל "צמח צדיק" בן הרה"ק רבי חיים מקוסוב 'בעל תורת חיים' [מכתב ממנו נמצאלהלן לוט 64], נשא את הרבנית הצדקת מרת מרים בתו של רבי ישראל מרוזי'ן.

הרה"ק רבי אברהם יעקב מסאדיגורה בנו השני של רבי ישראל מרוז'ין, נחשב כיורשו העיקרי של אביו וישב על כסא אביו בסאדיגורה. רבן של ישראל בדורו, ממנהיגי וקברניטי הדור ואדמו"ר לאלפים. גדולי החסידות העריצוהו וכבדוהו והפליגו בשבחו.

הרה"ק מסאדיגורה - נולד בשנת תק"פ, והיה חתן הרה"ק רבי אהרן מקרלין בעל "בית אהרן" [מכתב ממנו נמצא גם בקטלוג] בשנת תרי"ב הגיע לסאדיגורה והנהיג את עדתו בדרך של רחבות ומלכות כמנהג אביו, אך מיעט באכילה עד כדי רעבון מתמיד, נפטר בי"א אלות תרמ"ג.
רבי ישראל מרוזי'ן בברחו מרוז'ין התיישב בסאדיגורה והניח יסודותיה, אך רבי אברהם יעקב הוא שביססה והפך את סאדיגורה לשם דבר בעולם החסידות, ממנו המשיכה שושלת סאדיגורה ובאיאן עד היום הזה.
[1] דף. 1423 ס"מ. סימני קיפול וכתמים.

פריט : 44

מכתב הזמנה מאת הרה"ק רבי יצחק מבוהוש הראשון. בוהוש תרנ"ד [1894]

'חסדי ד' אזכיר תהלת ד' אשר הגיעני לימי חפץ תור כלולת בני היקר כמר יעקב שליט"א עב"ג הכלה היקרה מ' חיה שרה שתחי' בת ב"ד הרה"ח המפורסם כקש"ת מו"ה ישראל שליט"א ב"ד הצדיק הקדוש המפורסם כקש"ת מו"ה מרדכי פייבוש שליט"א מהוסיאטין' [בן הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין].
החתונה התקיימה בשבוע שאחר חג השבועות תרנ"ד 'לזאת הנני לאוה"נ ואנשי שלומינו אשר יבואו נא על ראש שמחתי להתעלס עמדי ביום מועד שמחת לבבי ובטחוני בה' הטוב אשר מעוצם שמחתינו תפרה ישע וברכה על כל הנלווים אלינו... והנני לעלות זכרונם לפני ד' לטובה ולברכה'.

בשולי המכתב חתימת יד קדשו של הרה"ק רבי יצחק מבוהוש בנו של הרה"ק רבי שלום יוסף מרוז'ין - בנו בכורו של הסבא קדישא רבי ישראל מרוז'ין. ראש שושלת בוהוש. התחנך על ברכי סבו רבי ישראל מרוז'ין ומשנת תרי"א שימש כאדמו"ר עד פטירתו בשנת תרנ"ו.
[1] דף בגודל: 2020 ס"מ. מעט קמטים, מודבק על נייר חיזוק לשמירה, ללא שום חסרון, מצב טוב.

פריט : 49

מכתב נדיר ביותר בחתימת האחים הקדושים - כל בני הרה"ק רבי ישראל מטשורטקוב. וינה תרפ"ד [1924]

'שיקויים בו במהרה כל ברכות אבינו מלכנו אדמו"ר צי"ע [צדיק יסוד עולם] שליט"א כחפץ לבבו ולבב ידידיו' - מכתב קודש בחתימת ידם של כל בני האדמו"רבי ישראל מטשורטקוב: רבי חיים אהרן, רבי נחום מרדכי ורבי דוב בער.

שלושת האחים הקדושים נולדו בחצר זקנם הרה"ק רבי דוד משה בטשורטקוב וגדלו בצלו, כשאביהם הגדול עומד עליהם ומשגיח על גידולם וחינוכם.
הרה"ק רבי חיים אהרן (תרל"ג- תרפ"ו) בנו בכורו. היה קדוש מרחם וכל חייו התנהג בקדושה ובטהרה, היה דבוק באביו ולא מש ידו מתוך ידו, פעולות ציבוריות שונות נעשו על ידו בשליחות אביו בפרט בנושאי צדקה וחסד, היה חלוש מטבעו ונפטר על פני אביו שביכה מרה את פטירתו..
הרה"ק רבי נחום מרדכי (תרל"ד-תש"ו) האדמו"ר השלישי לבית טשורטקוב. זקנו רבי דוד משה קרא לו 'נכדי הקדוש', היה קשור לאביו לא רק כבן אוהב, אלא כחסיד נאמן וכל הילוכו בקודש ואצילותו היו לאור דרכי אביו הגדול.
הרה"ק רבי דוב בער (תרמ"ב-תרצ"ו) נקרא בפי כל ר' בערנ'יו, היה איש סודו של אביו ועמוד התווך של חצר טשורטקוב, יד ימינו ביסוד אגודת ישראל. נשא את בתו היחידה של הפחד יצחק מבאיאן ושנים רבות היסב על שולחנו ויהי לו כבן. לאחר הסתלקות אביהם בשנת תרצ"ד ישב על כסא ההנהגה, יחד עם אחיו רבי נחום מרדכי, אך נסתלק בשנת תרצ"ו ונטמן ליד אביו.

1421 ס"מ. כתמי נייר דבק לרוחב ולאורך המכתב.
מתוך 4 דפים
×