עגוני השואה - כתב התחייבות לבית הדין בחתימת רבי משה אריה פריינד ובית דינו. באניא תש"ו [1946]

שאלת העגונים לאחר השואה הייתה אחת השאלות הקשות שהונחו לפתחי הרבנים לאחר החורבן הגדול. שאלה זו הייתה קלה יותר משאלת העגונות, כי האיסור הוא רק מצד 'חרם דרבנו גרשום', ולכן התירו בתי הדין לגברים שיש עדות שנשותיהם הובלו אל המחנות ולא חזרו, להינשא שנית; אך הם היו צריכים לחתום על כתב התחייבות שאם תבוא פתאום האישה הראשונה, יהיה אסור להם לדור עם שתיהן עד שבית דין יחליטו מה דינם.

על מסמך זה חתום הבעל העגון, הגאון רבי שמעון מילר, אב"ד אראד ובעל ספר 'שפתי שמעון'.

את חתימתו אישרו חברי בית הדין:

הגה"צ רבי משה אריה פריינד (תרס"ד-תשנ"ו), גאב"ד העדה החרדית בירושלים. נכד הרה"ק רבי אברהם יהושע פריינד שהיה רב ואדמו"ר באונטרדם ונאסוד (חתן רבי מרדכי יהודה לעוו אב"ד אונטרדם). שימש לפני השואה כאב"ד נאסוד, ובשואה איבד את אשתו ושמונת ילדיו. לאחר השואה שימש כדומ"ץ בסאטמר ועמד בראש בית הדין שטיפל בעגונים ובעגונות שנותרו אחרי החורבן הנורא. נודע בצדקותו הרבה ובהנהגותיו הקדושות.

הגאון רבי חיים אלתר פאנט (תרע"ה-תשד"מ), בעל ספר 'תפוחי חיים' ומצאצאי ה'מראה יחזקאל'. רב בבאניא לאחר השואה וחתן האדמו"ר מקוסון רבי מאיר שלום רוטנברג מגרוסווארדין. עלה ארצה וכיהן כרב בתל אביב. בנו הוא האדמו"ר מקוסון בבני ברק.

הגאון החסיד רבי ישי העכט מבעלז(תרס"ח-תשכ"ב), דומ"צ דק"ק סאטמר ולאחר השואה רב בית המדרש דחסידי בעלזא בוויליאמסבורג, ממקורבי האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא והאדמו"ר רבי יואל מסאטמר.

נאדי באניא תש"ו [1946]. מסמך בגודל 1721 ס"מ. מצב טוב.

התחברו הירשם