מכתב בעצם כתב יד קדשו של הרה"ק בעל רוח הקדש ובעל מופת רבי מאיר מפרמישלאן אל גיסו.
הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן בן הרה"ק רבי ארון אריה ליב בן רבי מאיר הגדול מפרמישלאן (מראשוני תלמידי הבעש"ט) נולד בשנת תקמ"ג בברכת הרה"ק רבי אלימלך מליז’נסק, תלמיד מובהק של רבי מרדכי מקרמניץ וכן קבל מהחוזה מלובלין.
התפרסם כבר בגיל צעיר כבעל רוח הקדש. אין ספור סיפורי מופת פלאיים המעידים על רוח קדשו מסופרים בפי החסידים על פי מקורות נאמנים, צדיקי דורו נסעו אליו והתפעמו מרוח קדשו. פזרנותו לצדקה לא ידעה גבול ובענוותנותו הרבה היה מתייחס אל עצמו כגבאי צדקה פשוט, וכך כותב עליו מעריצו הגאון רבי שלמה קלוגר בהספדו עליו ‘… אף אם אני מכיר ערכי ודלות מעשי עכ"ז מעלת הרב הצדיק המופלג המפורסם איש אלוקים מורינו ורבינו הרב רבי מאיר זללה"ה אף כי לא בינת אדם לי, הכרתי מקצת מעשיו הטובים הגלויים לעיני כל, מהם ענוותנותו וצדקת פזרונו בישראל ומואסו בהבלי עולם ובבצע כסף וקיים בנפשו יהיו עניים בני ביתך זה ענין הגלוי ועיקר לכל, הנה דין זה גרמא שהרהיבוני רעיוני להתקרב אליו בחיי חיותו וזכיתי לראותו פעמיים כראות פני אלוקים.."
בסוף ימיו עבר לפתע מטעם כמוס ומסתורי אותו לא גילה לעולם מפרמישלאן למיקולייב הסמוכה ואף לא הזכיר בחתימתו את העיר פרמישלאן אלא את מיקולייב כפי שהדבר בא לידי ביטוי במכתב זה. נפטר בכ"ט אייר תר"י ונטמן בפרמשילאן. תורתו ותולדותיו בספרים אור המאיר, מרגניתא דרבי מאיר, פנים מאירים ואספקלריא המאירה.
נוסח חתימתו במכתב זה הוא כ"ד גיסך הק’ מאיר בלא"א הצדיק האמיתי מו"ה אהרן ארי’ זל"ה מתגורר בעיר קיבוץ מיקולאייב.
המכתב עוסק בענין בעלי מחלוקת בבית הכנסת שגיסו התפלל ורבי מאיר כותב עליהם בתקיפות רבה שהם רודפים את האמת והם מבעלי קרח ועדתו ועדיף להתפלל בבית כל השנה מאשר בבית כנסת זה. עוד הוא כותב שיקבלו על עצמם כל המתפללים בכתב שלא יהיה מריבה בחג הסוכות כפי שהיה שנה שעברה שכיבו את הנרות כדי שיהיה חשך ויוכלו להכות איש את חבירו.
מ
תוך המכתב מתגלית ענוותנותו הידועה של הרה"ק מפרמישלאן בו הוא כותב שמה שהם רודפים אותו אולי זה מפני שהם שמרגישים שאני רע !!!.
[1] דף בגודל 21+18 ס"מ. 13 שורות בכתי"ק וחתימתו, חסר תחילת המכתב, סימני רטיבות קרע בקיפולי הדף ללא חסרון משמעותי. יקר המציאות.
