מכירה 7
ח' תמוז, תש"פ
מכירה 7
30.6.20
מתוך 5 דפים

פריט : 165

מכתב מאת הרה"ק רבי יוסף מראדוויל ובניו. ראדוויל תרי"ג [1853]

מכתב בחתימת יד הרה"ק רבי יוסף מראדוויל, אל חתנו הרה"ק רבי יצחק מבענדר.

את מכתבו פותח הרה"ק מראדוויל בברכת 'נזכה לשמוע תמיד בשורת החיים והבריאות', ומרעיף ברכות 'והשי"ת ישמור אתכם מכל נגע ומחלה, וישפיע עליך ועל כל בני ביתך ועל נפשות עירך ועל כל נפשות בית ישראל רחמים וחיים ושלום'.

הרה"ק רבי יוסף מראדוויל (תקע"ח-תרל"ה) - דור רביעי להרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, חתן הרה"ק רבי פנחס מאוסטילה (שושלת נשכיז), נהג מצעירותו בפרישות רבה, והרבה בצומות ומקוואות. נסע רבות אל הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין, שההפליג בשבחו. בגיל שבע עשרה התמנה לאדמו"ר, ורבים נהרו לחסות בצלו,מופתים וגילויי רוח הקודש שנראו אצלו היו נפוצים בין חסידי ווהלין. [עיין עליו בהרחבה בקובץ תפארת ישראל (רוז'ין) קובץ יא – מצורף צילום. ובקובץ שפתי צדיקים חוברת ג, ה]

בשולי המכתב, מכתבים פרטיים בכתב יד מאת בניו: בנו ממלא מקומו הרה"ק רבי אליעזר מראדוויל [שהמגיד מטריסק העיד עליו 'הוא פועל ישועות כמוני', ורבי שלמה קלוגר שהסמיך אותו אמר עליו שהוא בקי בפרי מגדים כמו ב'אשרי']. רבי אלכסנדר שמואל מווישנוביץ, וחתנו הרה"ק רבי מרדכי לרנר משומסק.

ראדוויל תרי"ג [1853]

דף מקופל בגודל 1915 ס"מ. רוב חתימתו של רבי אלעזר חתוכה וחסרה. וכן חורים קטנים וחסרונות קלים שוקמו ותוקנו בהשלמת נייר.

פריט : 166

מכתב הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין אודות סדר מסעותיו באמריקה. קליוולאנד תרפ"ז [1927] 

במכתבו מפרט רבי מאיר שפירא את סדר נסיעותיו לשבועות הקרובים: סינסנטי (פקודי), קענעדי (ויקרא - צו), סט, לואיס (שמיני- תזריע), דטרויט (מצורע וחג הפסח), ואח"כ ניו יורק ושיקאגו.


לצורך השלמת בנין הישיבה, החליט המהר"ם שפירא לצאת בשלהי שנת תרפ"ו לארצות הברית לצורך גיוס כספים – 'קברניט ספינת התורה הטובעת פרש למדינת הים' הודיע העיתון הוורשאי 'מאמענט'. שנה שלמה עשה רבי מאיר שפירא בארצות הברית, ונדד מעיר לעיר, וממדינה למדינה, ועורר את יהודי אמריקה לעזור ולהשתתף 'בהשלמת המוסד הקדוש והנעלה' (כלשונו במכתב וזה) 'ישיבת חכמי לובלין'.


תאריך המכתב: קליוולאנד, עש"ק ויקהל גיטין מ"ג
רבי מאיר שפירא הקפיד במכתביו לציין בתאריך את הדף היומי של יום כתיבת המכתב, שכן אצלו התאריך היה הדף של אותו היום.
אגב, מועצת גדולי התורה בהחלטתה על לימוד הדף היומי, גם כתבה שבכל מכתבי אגודת ישראל הרשמיים, יצויין הדף היומי.



הגאון הנודע רבי מאיר שפירא מלובלין (תרמ"ז-תרצ"ד) - איש האשכולות היה, גאון מובהק בתורה, רב בקהילות מפוארות בישראל, חסיד דבוק ברבותיו, מחנך, מלחין, ונואם בחסד עליון, נשיא אגודת ישראל בפולין, וחבר בסיים הפולני. חוט של חסד היה משוך על פניו תמיד, וכל הליכותיו - גינוני מלכות. נפטר צעיר לימים בהיותו בן 46 בלבד, בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא, אך הוא עצמו התבטא פעם ואמר שיש לו שני ילדים - הראשון - הוא הדף היומי, והשני - ישיבת חכמי לובלין.

קליוולאנד [תרפ"ז]. נייר מסמכים רשמי. 2821 ס"מ. בשולי הדף התאריך והמקום: מעט קמטים, קרע קטן בשוליים.

פריט : 168

חיבור גדול בכתב יד - ב' כרכים. דרשות, הספדים ושאלות ותשובות מאת רבי שמואל רפאפורט אב"ד ספרינגפילד, מאסצ'וסטס. תרס"ה-תר"ע [1905-1910]

כחמישים דרשות לשבתות מיוחדות, ימים נוראים ומועדים, סיומי ש"ס, ואירועים שונים, הספדים על גדולי ישראל ועשרים שאלות ותשובות להלכה ולמעשה.

בכתב יד רבי שמואל רפאפורט אב"ד ספרינגפילד, מאסס [מאסצ'וסטס] חותמו בראש הפנקס.

בין הנספדים גדולי ישראל: בעל שדי חמד, האדר"ת, רבי שמואל סלנט, רבי אליעזר גורדון אב"ד טעלז, בעל דברי מלכיאל אב"ד לומז'א, רבי צבי הירש רבינוביץ אב"ד קאוונא והספד על הרוגי רוסיא [פרעות קישינוב]

בדרשותיו הוכיח את בני עדתו בהרבה ענינים אקטואליים הנוגעים למצבם הרוחני של יהודי ארצות הברית באותו דור.

רבי שמואל רפאפורט אב"ד ספרינגפילד, מאסס – נולד בשנת תרי"ב,תלמיד הגאון רבי ישראל סלנטר והגר"א גורדון מטלז, נסמך להוראה מרבי יצחק אלחנן ספטור והאדר"ת, משנת תרל"ו אב"ד ראגלע ומשנת תר"ס אב"ד ספרינגפילד, מאסס, בסוף ימיו היגר לירושלים וחתם בין רבני ירושלים על כרוזים ומכתבים. עיין עליו עוד אהלי שם (פינסק תרע"ב) עמ' 310. שם נזכר שיש לו חיבורים בכתב יד.

370 עמ' בשני כרכים זהים. כל כרך בגודל: 2026 ס"מ. כריכות מקוריות עם גב עור חדש

פריט : 181

תגלית! מכתב הגאון רבי משה סולובייצ'יק בעניין ההצעה של הרב מפונוביז' למנותו כמשגיח בישיבת פונוביז'. לוצרן תשכ"א [1961]

מכתב ארוך ומעניין בכתב יד מאת הגאון הצדיק רבי משה סולובייצי'ק משווייץ, בנו של הגאון רבי ישראל גרשון סולובייצ'יק, בנו בכורו של הגר"ח סולובייצ'יק.
כפי שעולה מן המכתב בשנת תשכ"א הוצע לרבי משה על ידי הרב מפונוביז' משרת משגיח בישיבה, רבי משה דן עם הנמען בשאלה, ומסביר לו את לבטיו, והאם המשרה ראויה ומתאימה לו. ומבקש מהנמען אם יכול להיכנס להגראי"ל שטיינמאן ולשאול אותו מה דעתו בענין, 'כי הרי מכירני במדת מה'.
כמו כן מתייחס הגר"מ במכתבו לשאלה העקרונית, אם לעשות 'ביטוח' זה חסרון באמונה או לא?

הגר"מ סולובייצי'ק (תרע"ה-תשנ"ה) - מדמויות ההוד של הדור הקודם, נכדו של הגר"ח הלוי סולובייצ'יק. תלמיד האמרי משה, ורבי ברוך בער. נמלט מגיוס לצבא הפולני לשווייץ יחד עם ידידו הגראי"ל שטיינמאן, והרביץ בה תורה ויראה כל ימיו. זכה להערצת והערכת כל גדולי הדור.

מכתב ארוך משתרע על ארבעה עמ'. 2 דפים כתובים משני צדדים כל דף בגודל: 1521 ס"מ.

פריט : 186

מכתב מאת הגאון רבי יונה מרצבך אל החזון איש בענין שיעורי רבי חיים נאה. ירושלים תש"ג [1943]

לאחר הופעת ספר שיעורי תורה של רבי חיים נאה, שמע הגר"י מרצבך שהחזון איש מתעסק בבירור ענין השיעורים כדי להגיב להגר"ח נאה, ולכן ערך את מכתבו אליו, בו מביא ראיות מענינות התומכות בדעת החזון איש, כנגד שיעורי הגר"ח נאה.

על גבי המכתב רשם החזון איש 'שמות' אנשים להזכירם בתפילתו.

הגאון רבי יונה מרצבך אב"ד דרמשטאט, וראש ישיבת קול תורה בירושלים (תרס"א-תשמ"א) - איש האשכולות, וגאון מופלא בכל מכמני התורה, אף בנושאים סבוכים שאין יד הכל ממשמשת בהם: כמו שיעורי תורה, זמני ההלכה, וחכמת התכונה.

הרב מרצבך נשא ונתן בהלכה בנושא השיעורים גם עם הסטייפלער, ובאחד ממכתביו אליו מפציר בו הסטייפלער שיסדר לדפוס את חידושיו בנושא השיעורים (ראה עלה יונה עמ' קלג).

ירושלים תש"ג [1943] דף בגודל:2129 ס"מ. כתוב משני צדיו. סימני קיפול וקמטים. הגר"י מרצבך צירף בול כדי שיתשמש בו מרן אם ברצונו לענות, ואם לא 'ישתמש בו מרן למכתביו בעניני ציבור' –

פריט : 188

תשובתו המפורסמת של הגאון רבי משה פיינשטיין בענין היתר מחיצות עזרת נשים מזכוכית - בכתב יד וחתימתו, ברוקלין תשט"ז [1956]

תשובה בכתב יד וחתימת הגאון רבי משה פיינשטיין בענין מחיצות עזרת נשים שהשליש העליון שלהם עשוי מזכוכית, והנשים באות ללא כיסוי ראש, וראשם נראה מעל המחיצה.

בתשובתו נוקט הגר"מ להלכה ולמעשה שאין למחות נגד העושים כן, ומצרף להיתרו את דעת הגאון בעל 'ערוך השולחן', שמכיון שענין זה של כיסוי הראש נפרץ מאוד, אין בזה דין ערווה לקריאת שמע ותפילה, ואף מביא ראיה לדבריו מהגמרא. רק מתנה את היתרו שלא ייראה בשרם במקומות המכוסים.

בסיום התשובה הוסיף הגר"מ עצה למעשה שיש זכוכית שרואים רק מצד אחד, ואם כן ניתן לשים זכוכית כזו שיראו את הגברים, ולא ייראו.

הגאון רבי משה פיינשטיין בעל אגרות משה (תרנ"ה-תשמ"ו) - עמוד ההוראה בדור שאחר השואה, וממקימי עולה של תורה וההנהגה בארצות הברית, כל השאלות שהתעוררו להלכה ולמעשה עם השתנות הזמנים הובאו לשולחנו ולהכרעתו, תשובה זו העוסקת בעניני מחיצות בבית הכנסת העסיקה רבות את הגר"מ פיינשטיין, לאור מצב בתי הכנסת באמריקה.

התשובה נשלחה אל רבי אפרים אשר הלוי ראטענבערג רבה של קהלת נר ישראל בלוס' אנג'לס, בן האדמו"ר רבי משה שמואל הלוי מקאסאן.

ברוקלין תשט"ז [1956] נייר מכתבים רשמי בכתב ידו וחתימתו. 2128 ס"מ. מצב טוב.

פריט : 192

הזמנה לחתונת כ"ק האדמו"ר מבעלז שליט"א - מאת האדמו"ר בעל 'אמרי חיים' זצ"ל, עם מכתב אבי הכלה האדמו"ר מויז'ניץ בעל 'ישועות משה' זצ"ל.

הזמנה לנשואי החתן כמר ישכר דב רקח בן הרה"ק רבי מרדכי מבילגוריי, ב"ר ישכר דב מבעלז, עם בתו של רבי משה יהושע הגר [לימים האדמו"ר מויז'ניץ בעל הישועות משה], בן האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ בעל "אמרי חיים".

החתונה התקיימה בט"ז אדר א' שנת תשכ"ה (1965) בשיכון ויז'ניץ בבני ברק. הזמנה זו נשלחה על ידי סב הכלה האדמו"ר בעל אמרי חיים מויז'ניץ.

מעבר לדף מכתב הזמנה פרטי בכתב יד וחתימת אבי הכלה האדמו"ר רבי משה יהשוע הגר מויז'ניץ בעל ישועות משה זצ"ל.

החתונה הגדולה
שמחת נישואיו של האדמו"ר מבעלזא, נחשבה בימים ההם כ"החתונה הגדולה" בחצרות החסידיות אחרי השואה, שכן משנת תשי"ז לאחר פטירת דודו המהר"א לא היה מנהיג לעדה, ועליו היו עיני ראשי החסידות למלא את מקום אבותיו הקדושים.
בחתונה השתתפו למעלה מעשרת אלפים חוגגים מחסידי בעלז וויז'ניץ, בעיתונות התקופה בארץ העניקה כיסוי נרחב לחתונה, ולחגיגות שנלוו לה.
חתונה זו והכתרת האדמו"ר בשנה שלאחריה, חוללה מפנה אדיר בשיקומה של חסידות בעלז לאחר השואה, וכיום היא אחת החסידויות הגדולות והמפוארות בחצרות החסידים.

בני ברק תשכ"ה [1965] גודל: 1422 ס"מ, נייר לבן. סימני קיפול.

פריט : 193

מכתב בחתימת יד הרמ"א פריינד ודייני סאטמר לרבני ירושלים. סאטמר תש"ו [1946]

הגאון הצדיק רבי משה אריה פריינד גאב"ד ירושלים (תרס"ד-תשנ"ו) - נכד הרה"ק רב אברהם יהושע פריינד רב ואדמו"ר באונטרדם ונאסוד (חתן רבי מרדכי יהודה לעוו אב"ד אונטרדם), נודע בצדקותו הרבה, והנהגותיו הקדושות. הרביץ תורה בישראל מגיל ארבע עשרה בצל אביו בהוניאד, ועד עלותו על כס מרא דארעא דישראל, בה כהן עד זקנה ושיבה בגיל צ"ג שנים. לאחר השואה שימש ראב"ד בעיר סאטמר.

 הגה"צ רבי שלמה זלמן פריעדמאן אב"ד ראחוב (תרנ"ב-תש"מ) - בן הגה"ח בעל ליקוטי מהרי"ח. נודע כצדיק קדוש וטהור (הרמ"א פריינד בהסכמתו לספרו זבחי שלמה), וכך כותב האדמו"ר רבי יואל מסאטמר בהסכמתו שם 'ידוע להכל שהיה זקן מלא תורה וצדקות, חסיד מאוד נעלה, ויראת השם ברוך הוא האירה פניו, והרביץ תורה ויראת שמים לעדרים רבות בשנים, והיה דבוק לצדיקי דורו. תלמיד אהוב כבן לכ"ק אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה [בעל קדושת יו"ט] בסיגעט, ובייחוד היה קשור באותות אהבה למרן דודי הגה"ק [בעל עצי חיים] זצללה"ה, כל ימי חייהם'. לאחר השואה שימש רב בסאטמר, ולאחמ"כ אב"ד לוגאנו (שווייץ).

גוף המכתב נכתב בכת"י וחתימתו של הגאון רבי אברהם צבי ווייס (תרס"ב-תשל"ט) -  נסמך להוראה מסבו המהר"ש ענגל, ועוד גדולי הונגריה, כיהן כדומ"ץ בסאטמר, ניצל מהשואה, ועלה ליפו שם כהן כרב, ולאחמ"כ רבה הראשון של נוה אחיעזר, נכדו ממשיך דרכו הוא הרה"ג רבי יצחק ישעיה ווייס שליט"א. 

המכתב נשלח למהרי"ץ דושינסקי בענין מכירת ספר שהיורשים טוענים שנמכר שלא כדין, ובית הדין בירושלים רצה להוציא על זה עיקול.

סאטמר תש"ו [1946] דף רשמי של בית הדין בגודל: 3021 ס"מ. מעט כתמים וקפלים.

פריט : 195

האם יש לכתוב את שם אבי הילד המאומץ בכתובה? שאלה להלכה ולמעשה שהתעוררה אצל האדמו"ר רבי אליעזר זוסיא פורטוגאל מסקולען ותשובה הלכתית ארוכה ממנו. מסמך מרתק!
תשובה ארוכה בהלכה, חלקה בכתי"ק וחתימתו של האדמו"ר בענין כתיבת שם האב בילד מאומץ, האם יש לכתוב את שם האב המאמץ, או את שם האב הביולוגי.

השאלה הייתה נפקא מינא למעשה בחתונת בת מאומצת שהתגדלה בביתו של הרה"ק מסקולען, והיו רבנים שהעירו לו שיש לכתוב את שמו בכתובה. בדבריו מאריך הרבי מסקולען בפלפול בעניני הלכה, ומציע פתרון מה לעשות להלכה ולמעשה.

הרה"ק רבי אליעזר זוסיא פורטוגאל (תרנ"ח-תשמ"ב) - גדול בתורה, בקי בש"ס ובהוראה, ומקושר לאדמור"י בית רוז'ין, כיהן כרב בסקולען שברומניה מגיל שבע עשרה, ועל שמה נקרא. נתבקש על ידי אגודת היראים לעבור לטשרנוביץ, בה הקים בית מדרש, ופעל גדולות ונצורות למען יהודי רומניה, ובעיקר לילדים פליטי המלחמה. ביתו הדל היה פתוח לכל, ומפתו חלק לילדים עניים, והשיא אותם לבני טובים. בשנת תש"כ הצליח לצאת מרומניה לארצות הברית, שם הקים מוסדות תורה וחסד.

2 דפים (4 עמ') 2127 ס"מ. 18 שורות אחרונות בעצם כתב יד קדשו וחתימתו. נשלח אל רבי שלום [דרמר] אב"ד ט"ג ניאמץ.

פריט : 201

שלשה פריטים היסטורים יקרי ערך מהאדמו"ר הריי"צ!!
המצלמה המקורית שרכש האדמו"ר במתנה לנכדו. / תמונת הריי"צ המקורית שצולמה במצלמה. / הרובל המיוחד שמסר לו לזכרון

שלשה פריטים היסטורים יקרי ערך, הנותנים חרך לעולמו האישי – משפחתי של האדמו"ר הגדול רבינו יוסף יצחק הכהן שניאורסון האדמו"ר השישי בשושלת אדמור"י חב"ד.
כפי שמספר הנכד שלום דובער (בארי) גור אריה, את המצלמה רכש במיוחד עבורו סבו האדמו"ר הגדול הריי"צ, ונתן לו אותה במתנה.

הנכד ביקש לצלם עם המצלמה את סבו האדמו"ר, והוא ניאות להקדיש מזמנו היקר לצורך הצילומים, ואף לבש במיוחד את בגדי השבת שלו - תמונה זו – המצורפת כאן, היא אחת התמונות המפורסמות של הריי"צ.
מצורף גם שטר רובל שנתן לו הריי"צ, וכך אמר לו באותה עת:זה כדי שתזכור מאיפה באת! – היינו זכור את שושלת ומקורות משפחתך, ואת עברם המפואר ברוסיה הסובייטית, ומלחמתם – מלחמת הדת בקומוניסטים.

לפניך שלשה פריטים:
1. המצלמה המקורית, מחברת Voigtlander Skopar Folding Camara הגרמנית מראשית המאה העשרים.
המצלמה על כל חלקיה שמורה בנרתיק עור המקורי. גודל עם הקופסה 19.5 ס"מ גובה רוחב: 13 עובי: 11 ס"מ.

2. שטר הרובל הרוסי אותו קיבל מידי הסב.

3. תמונת הריי"צ המקורית! שצולמה בידי הנכד. בצדה השני הקדשה חתומה מהנכד משנת תש"ט [1949], עוד בחיי חיותו של הריי"צ. גודל התמונה: 2735 ס"מ, קרע קטן ומעט שברים מתוקנים.
מתוך 5 דפים
×